אִישׁ חָסִיד הָיָה
בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה.
לֹא רָצָה הֶחָסִיד לְקַבֵּל מִיַּד אָדָם
כָּל נְדָבָה, אוֹ מַתָּנָה.
הָיָה מִתְהַלֵּךְ בְּאַשְפַּתּוֹת הָעִיר
וּמְלַקֵּט מֵהֶן מָזוֹן לִבְנֵי בֵּיתוֹ וְלוֹ.
יוֹם אֶחָד, מָצָא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,
שֶׁהִתְהַלֵּךְ בַּשׁוּק כְּאַחַד הָאֲנָשִׁים,
אֶת הֶחָסִיד עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל וְעֵינָיו עֲצוּמוֹת.
חִכָּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַד שֶׁסִּיֵּם הֶחָסִיד אֶת תְּפִלָּתוֹ.
כְּשֶׁפָּקַח הֶחָסִיד אֶת עֵינָיו, אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:
- רוֹצֶה אַתָּה? קַח מִיָּדִי
אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת זָהָב בְּהַלְוָאָה.
לֹא רָצָה הֶחָסִיד לְקַבֵּל אֶת מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב מִיַּד הָאִישׁ,
שֶלֹא הִכִּיר בּוֹ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְאָמַר:
- בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאֵין אֲנִי לוֹקֵחַ דָּבָר מִידֵי אָדָם!
אָמַר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֶחָסִיד:
- זְכֹר אֶת יְלָדֶיךָ הָרְעֵבִים, הַמִּתְגּוֹלְלִים בָּאַשְׁפָּה,
וְאֶת אִשְׁתְּךָ הַבּוֹכָה.
הַאֵין בְּלִבְּךָ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם?
וַהֲרֵי אֵין זוֹ נְדָבָה וְאֵין זוֹ מַתָּנָה,
אֶלָּא הַלְוָאָה!
שָמַע הֶחָסִיד לְדִבְרֵי הָאִישׁ, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,
שָׁקַע בְּמַחֲשָבוֹת עֲמֻקּוֹת וְאָמַר:
- אֶשְמַע לִדְבָרֶיךָ וְאֶקַּח מִיָּדְךָ אֶת מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב בְּהַלְוָאָה.
כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי פַּרְנָסָה, אָשִיב לְךָ אוֹתָן.
קִבֵּל הֶחָסִיד מִידֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת זָהָב
וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ.
עָמַד הֶחָסִיד וְחָשַׁב, מַה יִּהְיֶה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן,
שֶׁיִּקְנֶה בַּזָּהָב שֶׁבְּיָדוֹ.
הָלַך לַשּׁוּק וְקָנָה טַלִּית לִתְפִלָּה.
פָּגַש אוֹתוֹ אָדָם וְאָמַר לוֹ:
- מְכֹר לִי טַלִּית זוֹ שֶׁעָלֶיךָ!
אָמַר לוֹ הֶחָסִיד:
- לָמָּה לְךָ טַלִּית זוֹ?
לֵךְ לַשּׁוּק וּקְנֵה לְךָ טַלִּית אַחֶרֶת!
הִתְעַקֵּש אוֹתוֹ אָדָם וְאָמַר לֶחָסִיד:
- לֹא. דַּוְקָא טַלִּית זוֹ שֶׁעָלֶיךָ, רוֹצֶה אֲנִי לִקְנוֹת.
אֶתֵּן לְךָ עֲבוּרָהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַטְבְּעוֹת זָהָב!
חָשַׁב הֶחָסִיד בְּלִבּוֹ:
- אֶמְכֹּר לוֹ טַלִּית שֶׁלִּי וְאֶקְנֶּה טַלִּית אַחֶרֶת,
וְעוֹד יִשָּׁאֲרוּ בְּיָדַי מַטְבְּעוֹת זָהָב רַבּוֹת, לְצָרְכֵי מָזוֹן וּמִחְיָה.
מָכַר הֶחָסִיד לְאוֹתוֹ אָדָם אֶת טַלִּיתוֹ.
מִן הַמַּטְבְּעוֹת, שֶׁנָּתַן לוֹ אוֹתוֹ אָדָם,
קָנָה לוֹ טַלִּית אַחֶרֶת, בְּגָדִים
וְצָרְכֵי מָזוֹן וּמִחְיָה לָרֹב.
לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים, וְנִתְעַשֵּׁר הֶחָסִיד.
הָיוּ לוֹ בָּתִּים וַחֲנֻיּוֹת וּסְפִינוֹת מְהַלְּכוֹת בַּיָּם,
נוֹשְׂאוֹת כָּל טוּב.
אֲבָל,
כְּשֶׁהָיָה הֶחָסִיד בְּלִי מָזוֹן וּבְלִי מִחְיָה,
הִתְפַּלֵּל וְלָמַד תּוֹרָה.
וְהִנֵּה עַכְשָׁו, כְּשֶׁהָיָה עָשִׁיר, לֹא מָצָא זְמַן לִתְפִלָּה
וְלִמּוּד תּוֹרָה.
דָּחָה אוֹתָם מִשָּׁעָה לְשָׁעָה, דָּחָה מִיּוֹם לְיוֹם,
עַד שֶׁשָּׁכַח לְהִתְַפַּלֵּל וְשָׁכַח לִלְמֹד תּוֹרָה
וְלֹא הָיָה כְּבָר חָסִיד…
יוֹם אֶחָד, בָּא אֵלָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,
בִּדְמוּת אָדָם אֶחָד מִן הַשּׁוּק,
וּמָצָא אֶת מִי-שֶהָיָה-חָסִיד יוֹשֵׁב בָּטֵל בְּכֻרְסַת זָהָב.
אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:
- שָׁלוֹם לְךָ, מִי-שֶהָיָה-חָסִיד!
נִבְהַל מִי-שֶׁהָיָה-חָסִיד וְהֵשִׁיב לוֹ:
- שָׁלוֹם לְךָ, מִי אַתָּה? דּוֹמַנִי, שֶׁאֵינִי מַכִּירְךָ.
אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַָנָּבִיא:
- עֲשֵׂה לִי טוֹבָה וְהַחֲזֵר לִי אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת זָהָב,
שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בְּהַלְוָאָה.
אָמַר לוֹ מִי-שֶׁהָיָה-חָסִיד:
- אֵינִי יוֹדֵעַ עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר?!
אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:
זוֹכֵר אַתָּה, שֶׁהָיִיתָ אִיש חָסִיד וְעָנִי,
בְּלִי מָזוֹן וּבְלִי מִחְיָה,
וְהָיִיתָ מְלַקֵּט בָּאַשְׁפַּתּוֹת?
יוֹם אֶחָד בָּאתִי לְפָנֶיךָ וְרָאִיתִי אוֹתְךָ עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל.
חִכִּיתִי עַד שֶׁתְּסַיֵּם תְּפִלָּתְךָ וְדִבַּרְתִּי עַל לִבְּךָ,
לְקַבֵּל מִיָּדַי אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת זָהָב בְּהַלְוָאָה.
אָמַר לוֹ מִי-שֶׁהָיָה חָסִיד:
- יָפֶה, הִזְכַּרְתָּ אוֹתִי!
קַח לְךָ אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת זָהָב.
הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מַטְבְּעוֹת וְרָצָה לָתֵת לוֹ.
אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:
- לֹא סְתָם אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת אֲנִי רוֹצֶה,
אֶלָּא דַוְקָא אוֹתָן מַטְבְּעוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ.
אָמַר לוֹ מִי-שֶׁהָיָה-חָסִיד:
- וְאֵיךְ אֶמְצָא אוֹתָן? מִי יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ הַמַּטְבֵּעַ,
שֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת מִיָּד לְיָד, מִמָּקוֹם לְמָקוֹם?
אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:
- הָבֵא לְפָנַי אֶת אַרְנָקְךָ וַאֲנִי כְּבָר אַכִּיר אוֹתָן!
הֵבִיא מִי-שֶׁהָיָה-חָסִיד לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת אַרְנָקוֹ
וְשָׂם אוֹתוֹ לִפְנֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.
מָצָא בּוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב.
לָקַח אוֹתָן וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
מֵאוֹתוֹ יוֹם, נִתְמַעֵט עָשְׁרוֹ שֶׁל מִי-שֶׁהָיָה-חָסִיד.
אָבְדוּ בָּתָּיו וַחֲנֻיּוֹתָיו וְטָבְעוּ כָּל סְפִינוֹתָיו בַּיָּם,
וְשָׁב לִהְיוֹת אִישׁ חָסִיד, בְּלִי מָזוֹן וּבְלִי מִחְיָה…
שָׁב לָאַשְׁפַּתּוֹת, לְחַטֵּט וְלִמְצֹא בָּהֶן מָזוֹן לִבְנֵי בֵּיתוֹ וְלוֹ.
הָיָה מִתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד תּוֹרָה וּמִתְחָרֵט בְּלִבּוֹ,
עַל שֶׁשָּׁכַח תְּפִלָּה וְתַלְמוּד תּוֹרָה, כְּשֶׁהָיָה עָשִׁיר…
בָּא אֵלָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ:
- רוֹצֶה אַתָּה, שֶׁאֶתֵּן לְךָ עֶשֶׂר מַטְבְּעוֹת זָהָב?
שָׁתַק הֶחָסִיד.
אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:
- רוֹאֶה אֲנִי, שֶפּוֹחֵד אַתָּה לָשׁוּב וְלִהְיוֹת עָשִׁיר,
שֶׁמָּא תָּשׁוּב וְתִשְׁכַּח תְּפִלָּה וְלִמּוּד תּוֹרָה
וְשׁוּב לֹא תִּהְיֶה חָסִיד…
אַל תְּפַחֵד! בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁלֹא תִּשְׁכַּח לְעוֹלָם
אֶת כָּל מַה שֶּׁקָּרָה לְךָ,
קַח מִיָּדִי אֶת הַמַּטְבְּעוֹת,
וְשׁוּב לֹא תְּבַטֵּל תְּפִלָּתְךָ וְלִמּוּדְךָ לְעוֹלָם.
מַסְכִּים אַתָּה?
קִבֵּל הֶחָסִיד אֶת הַמַּטְבְּעוֹת לְיָדוֹ.
שָׁב הֶחָסִיד וְנִתְעַשֵּׁר, וְשׁוּב הָיוּ לוֹ בָּתִּים וַחֲנֻיּוֹת
וָאֳנִיּוֹת מְהַלְּכוֹת בַּיָּם, נוֹשְׂאוֹת כָּל טוּב.
הָיָה הֶחָסִיד מִתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד תּוֹרָה יוֹם-יוֹם
וְכָךְ עָשׂוּ בָּנָיו וּבְנֵי-בָּנָיו
וְהָיוּ עֲשִׁירִים וּמְאֻשָּׁרִים כָּל הַיָּמִים,
עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,
זָכוּר לַטּוֹב.