ישראל אפרת הוציא אסופת־מסות אחת, הנזכרת בסוף הפרק “תולדותיו” (ספר המסות“, הוצאת דביר, תשל”א). מהיותה יחידה אין אנו צריכים ל“ביבליוגרפיה” מיוחדת. הוא הדין ל“מבחר הערכות” על מחבר המסות שלפנינו, כמקובל. נכתב הרבה על ישראל אפרת המשורר והפילוסוף, אולם הערכה על מסותיו נכתבה בעיקר על־ידי המלקט. פרקיה ניתנו ב“מבוא”.

שש המסות הראשונות לקוחות מתוך האסופה הנ“ל (המסה השלישית נקראה בפרסומה הראשון “שירה ואמת”); “הדרך אל מחוץ” – “מולד”, תמוז תשל”ג; המסות האחרות – מתוך “מאזנים”, תשל“א־תשל”ז (המסה “מדממה לדממה” נקראה בשעת פרוסמה הראשון “בין דממה לדממה”).

נ.ב.,

השורות הנ“ל נכתבו בשלהי תרל”ז. באביב תרל“ח הופיע בספריית הפועלים הקובץ “מלים ודממה” של י. אפרת, חלקו שירה וחלקו מסה. י. זמורה העריך את מסותיו ב”מאזנים“, תמוז תשל”ח (מסות קטנות שהן גדולות").