לוגו
הו אנשים, אל תלכו לטלויזיה!
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

יזמינו אתכם לשם כדי להשתיק אתכם. יהתלו בכם, ילעגו לכם, וכשתרצו לומר מה שחשבתם לומר, איחרתם, כבר אמרו לכם “תודה רבה” ותסולקו.

ישלחו לכם מונית לקחת ולהחזיר יפצירו בכם בטלפון יחניפו לחכמתכם ולנסיונכם ולבקיאותכם, וכתשבואו ותשבו מאופרים באור הגדול מוכנים לדבר לא תספיקו לצייץ מילה וכבר נמאסתם, תודה רבה והביתה.

נחוצה היתה למראיין שורה אחת שאותה ביקש לדלות מכם, מפני שבטלויזיה לא מצטטים אלא מראים, ולאחר שנאמרה בקולכם השורה הנחוצה לו נגמר תפקידכם, ואם אתם מתרגשים או מאריכים או חלילה מצביעים כיוון אחר, תיזרקו מייד החוצה, תודה רבה, נמאסתם והחוצה.

למנחה יש תכנית מוכנה והוא מחלק את השורות הנחוצות לו לשחקנים מתנדבים או למפותים לבוא, יש לו זמן קצוב, ויש לו על גבו אדונו המפיק, בלתי נראה על המסך, וכבר הכינו הכל, תפאורה, תאורה וגם קהל שמשום מה נדחף לבוא, אולי כדי לנפנף הביתה […] יד, ויש גם פתיח מוכן, וגם סרטונים, וגם מגיבים מן הקהל ובאולפן השני, ויש גם מוקיון לקשר בין הקטעים, ויש גם בריון לעשות שערוריות, וגם מוזר תמהוני אחד להכניס צבע, וכבר מתחילים ואסור לקלקל את הסדר שהוכן, או לחדש משהו מחוץ למתוכנן או לתת לשיחה להתחמם ופתאום והיא נעשית מענינת, תודה רבה תודה רבה, ועוד מילתו על לשונו ישוסע, עיני המנחה כבר ריקות וכבר נדדו והן מאיצות בדובר הבא וכבר הוא מושתק בגבורה, וגם מי שבא אחריו כבר אמר וסולק נדהם, לא כל שכן אם לא הצליח אלא רק לגמגם ונימאס כשעוד לא אמר כלום, ומעבר הכל מנצח אותו מנחה, איש חכם, חכם החכמים, חכם מכל מוזמניו, מכל המומחים, ומכל הידענים וגם שסע ישסע אותם שיראו מי כאן החכם, ולא סתם חכם אלא חוכם, חוכם שיודע תמיד מה מסתתר מעבר לנאמר, ושאותו לא יסדרו, ושתמיד מוכן לו ה“בכל זאת!” המחוצף שלו, למי שלא אמר מה שהיה אמור לאמור, מפני שהוא, החוכם, אינו כמובן אלא רק שליח־הציבור הרוצה־לדעת, גם כשמעולם לא נשאל שום ציבור אם הוא באמת רוצה, ולא יניח לאף דג שמן הנראה כמסתיר סודות, להתחמק מידי המלכודת שלו, וכבר סיימנו וניצוץ רשע צדקני‏ נידלק אז בעיניו כמנצח. את מי ניצח?

יזמינו אתכם כדי להשתיק. אינכם אלא חומר גלם בידי החוכם שעשה לו תכנית. והוא כבר יש לו נוסחת מינון מה מי וכמה, ולא יניח לאיש לחרוג, והמפיק האכזר כבר מאיים בהעויות נוראות שיש עוד סרטון, אם לא פרסומת, וחובטים אז על ראשכם ומשליכים אתכם עם כל שאר המדברים הנירגשים, שהגיעו מקצה הארץ, ובביתם לא השכיבו את התינוקות כדי שייראו איך אבא גדול, ואילו הגדול באמת צועק על כולם באולפן שלו כמכניע סוסים ותיק, ומשתלט על כל בני המרי הגועשים, שחשבו בתמימותם הנילעגת שקראו להם כדי לומר משהו, ושבמקום להזמין ארבעה או חמישה, הזמינו פי ארבעה או חמישה מכפי שניתן יהיה להניח למישהו לדבר, הכל כדי שיהיה מעניין וחם ושמח ומלא חיים, וכולם כבר צועקים ומשתלחים, בבית משוגעים עסיסי […] עד שהמנחה יראה להם מי כאן אדון, וכבר השתיק את כולם מלבד הבריון התורן שיתקע כעת את קלשון הזבל או את לשון הנחש שלו, ואלה שטרחו ובאו לאמור דבר, או קיוו לשמוע דבר, יהיו מוצאים עצמם הלומים מושתקים ומבוזים ונדחפים החוצה.

אל תלכו לטלוויזיה. יזמינו אתכם כדי להשתיק אתכם. ימחקו אתכם לפני שתנשמו לומר דבר, נמאסתם לפני שהתחלתם, וכשאינכם אומרים את השורה שציפו מכם, יהפכו אתכם לגלמים מחוקים, הכל יהיה רועש סביבכם והומה, ורק המנחה החוכם והמפיק הנמרץ יודעים כי לא אתם ולא דבריכם אלא מעמד התכנית בסקרים וכוחה למשוך מפרסמים – זה כל הדבר – ואתם רק פתאים שנלכדו והוצגו נילעגים לפני כל העם. אלא שהם הלא ערמומיים מכם, והם יסחבו אתכם גם בשבוע הבא בכל מיני פיתויים לתכנית הבאה, ואתם, אם אכן תיתפתו לבוא, הו אנשים, שימו נא בכליכם כמה עגבניות וביצים סרוחות אחדות וכשהוא יתחיל ב“תודה רבה” “תודה רבה” שלו לפני שאמרתם מילה, טרח בפרצוף החוכם עגבניה אחת או שתיים, וביצה נוזלת אחת בפני השועל של המפיק, וגם היפכו להם מצלמה אחת או שתיים.


יזהר סמילנסקי, הארץ, 7.1.94