לידידי המהנדס: י. י. קֶפִּיךְ.

אוּלַי הִיא אֲגָדַת־צֵל נוּגָה,

וְאוּלַי רַק מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה,

גַם אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי תֵּת־אֵמוּן

וָאוֹמַר: אַךְ צֵל הוּא, הַזָּיָה.

אוּלַי הִיא נְשִׁיקַת אִמָּתִי,

שֶׁהָלְכָה בִדְמִי לְעוֹלָמָהּ,

אוּלַי הִיא נְשָׁמָה נֶחֱרָמָה

שֶׁתִּשְׁפּוֹךְ בַּזּוֹהַר אֶת דָּמָהּ.

אֶתְוַדֶּה: זֶה חֶטְאִי, זֶה פִּשְׁעִי:

מֵעוֹלָם אָהַבְתִּי חֲלוֹם־חָלוֹם,

וָאֶשְׂנָא הָאֶמֶת הַיָּפָה,

וָאֶתְעַב הֶחָלָק, הַשָּׁלוֹם.

אֶתְוַדֶּה: מֵעוֹדִי בִקַּשְׁתִּי

הַמַּכְאוֹב הֶעָצוּר בַּחַיִּים,

מֵעוֹדִי חִטַּטְתִּי בְנִסְתָּר,

וְסוֹדוֹת חָפַשְׂתִּי בָאַיִן.

אֶתְוַדֶּה: כָּל רַע וְעִקְמִימוּת

בְּחִבָּה יְתֵרָה אֶאֱהָבָה,

וְאוֹדֶה עַל חֵטְא כָּל חֲטאׂתַי:

דַּם־נִשְׁפָּךְ: לִי גֶשֶׁם־נְדָבָה.

וּבְכָל זֹאת שִׁירָתִי לִי זָרָה

וּסְתוּמָה כְחֶשְׁכַּת־עֲלָטָה,

כְּאִילוּ כָל חַיַּי: תְּשׁוּבָה,

כְּאִילוּ כָּל חַיַּי: חֲרָטָה.

וּבְכָל זֹאת: לֹא אֶכְלָא שְׂפָתַי,

וּבְכָל זֹאת: לִי חוֹבָה לְדַבֵּר,

וְחוֹבָה הִיא לִרְעוֹשׁ וּלְקַלֵּל,

וְחוֹבָה הִיא לִבְנוֹת וּלְשַׁבֵּר.

וְדַעַת לֹא אֵדַע: מַדּוּעַ,

כָּל חַיַּי רַק צֵל וַהֲזָיָה;

וּבִנְתּוֹק פְּתִיל־הַשָּׁנִי, אָשׁוּבָה

וַאֲסַפֵּר לִי: מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

1907