וְעוֹד מַה?
לֹא תָמִיד תִּשָּׁפֵךְ הַשִּׁירָה הַבְּרוּכָה,
וְיֶשְׁנָהּ גַּם שְׁעַת־מְנוּחָה.
וְעוֹד מַה?
וּפַעַם מִתְעַצֵּל עַד־רֶגַע גַּם מֹחִי:
בֶּן אֲבוֹת־אֲבוֹתַי אָנֹכִי.
וְעוֹד מַה?
הֵן שָׁנִים אַלְפַּים לֹא חַשְׁתֶּם הַנָּגַע,
חַכּוּ עוֹד רָגַע.
1909