בַּבֹּקֶר לֹא־עָבוֹת כִּי אָקִיץ

וּבְזוֹהַר יִשָּׁפֵךְ הַיּוֹם,

לֹא אֵדַע רַק הַבֵּט וָדוֹם.

וְדוּמַם אֶשְׁתַּפֵּךְ פְּנִימָה,

כְּשִׁכּוֹר מִמֶּרְחַק־כָּל־טוֹב,

כְּשִׁכּוֹר מִזּוֹהַר אֵין־סוֹף.

וַחֲלוֹמִי הַנּוֹגַה־הַנּוּגֶה:

הַשֶּׁמֶשׁ הַגּוֹסֵס בַּלָּט,

הַזּוֹהַר הַנִּכְבֶּה לָעַד.

1907