עַל נַהֲרוֹת מִזְרָח, יוֹשֶׁבֶת הָאַחַת

וּבְעֵינָהּ אֵל־שָׁלוֹם מִשְׁתַּקֵּף בְּתוֹם;

וְעֵל נַהֲרוֹת מַעֲרָב יוֹשֶׁבֶת הַשֵּׁנִית

וְתַחֲלוֹם חֲלוֹם.

וּבְעַרְבֵי עֵת־רָצוֹן, כִּי תִשָּׂא עֵינֶיךָ

וְתִרְאֶה שְׁנֵי צְלָלִים מִתְחַבְּקִים בָּרָם,

אָז דַּע, כִּי נְשָׁמוֹת, נְשָׁמוֹת הֵן שָׁמָה,

נִשְׁמוֹתַי הֵן שָׁם.

1911