(לאחות נשמתי: קלארה מילך.)

וּנְשִׁיקַת הָרוֹמֵמוּת לְאֵלֶה הַבְּתוּלוֹת,

הַמְּעַגְּבוֹת בְּאַהֲבָה נִסְתָּרָה עָלֵינוּ;

כִּי קָדוֹשׁ הוּא הַלַּהַב הַבּוֹעֵר רַק לָנוּ,

הַיּוֹקֵד לְמַעֲנֵנוּ וְחַי הוּא רַק בָּנוּ,

מִמֶּנוּ: מִלֵּב בְּנוֹתֵינוּ.

וּנְשִׁיקַת הָרוֹמֵמוּת לְאֵלֶה הַבְּתוּלוֹת,

הַשּׁוֹפְכוֹת אֶת לִבָּן בְּשִׁירָה, בִּתְפִלָּה;

כִּי נִפְלָא הוּא הַשַּׁחַר הַנָּם בְּנִשְׁמָתָן,

וְנִשְׂגָּב הוּא הָאֵל הַמְבֹרָךְ עַל שְׂפָתָן,

וּקְדוֹשָׁה כָל מִלָּה וּמִלָּה.

סְעָרוֹת קָרוֹת צוֹרְבוֹת בְּמַחֲנוֹת הַחַיִּים

וּפִרְחֵי עֵץ־חַיֵּינוּ נוֹשְׁרִים וְנוֹשְׁרִים;

מִלְחֲמוֹת חַלְלֵי־עוֹלָם וּנְפָשׁוֹת אֲמוּלוֹת –

וּנְשִׁיקַת הָרוֹמֵמוּת לְאֵלֶה הַבְּתוּלוֹת,

שֶׁאֵינָן נִצְמָדוֹת לַקּוֹשְׁרִים.

וּנְשִׁיקַת הָרוֹמֵמוּת לְאֵלֶה הַבְּתוּלוֹת,

הַחוֹזוֹת בְּכוֹכָב וּבְאוֹתוֹת שָׁמַיִם;

כִּי יָקָר יְגוֹן־נֶפֶשׁ בַּת־דְּבוֹרָה־וְחַנָּה

וּבְלִבָּה חוֹם־עוֹלָם וְנַפְשָׁהּ רַעֲנַנָּה

וּבְעֵינָהּ אַט לוֹחֲשִׁים הַחַיִּים.