אֱלֹהַי,
הַבֶּט־נָא מִשָּׁמַיִם בְּמִלְחַמְתִּי הַמּוּזָרָה
וּבְרוּחִי שֶׁכֹּה מָרָה,
הַבֶּט־נָא בְדַם פִּצְעִי וֶהֱיֵה עִמִּי בַצָּרָה.
אֱלֹהַי,
שְׁמָר־נָא קוֹל־שׁוֹפָרִי וְדַהֲרוֹת פַּרְסוֹת־סוּסִי,
עַד אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתִי,
הֵן אַתָּה הַיּוֹדֵעַ: הַהֵידָד כָּל מְנוּסִי.
אֱלֹהַי,
בָּרֵךְ־נָא כָל גֶּבֶר שֶׁחֲרוֹנְךָ יְצָרָהוּ,
שֶׁדְּבָרָיו עוֹד לֹא לָעוּ,
בָּרֵךְ־נָא אֲדֹנָי אֶת כָּל בֶּן־מַתִּתְיָהוּ.
אֱלֹהַי,
שְׁלַח־נָא אֵשׁ־זְוָעָה בְנַפְשִׁי הַחוֹלָה,
בְּמִלְחַמְתִּי הַגְּדוֹלָה,
וְקַבֵּל נָא דַם לִבִּי לְרָצוֹן לְעוֹלָה.
1908