וְעֵינֶיהָ הַטְּהוֹרוֹת מִמְּרוֹם־תְּכֵלֶת לִי נוֹצֵצוֹת,
וְיָדֶיהָ הַלְבָנוֹת אֶת בְּשָׂרִי הֵן מַחֲלִיקוֹת;
וְנֶחָמָה לִי מַזְהֶרֶת בִּלְבָבִי אוֹבֵד־עֵצוֹת
וּבַשֶּׁמֶשׁ אַנַשֵּׁק
שְׂפָתֶיהָ הַמִּצְטַחֲקוֹת, הַדְּשֵׁנוֹת, הַמַּמְתִּיקוֹת.
וּבְרֶגַע שֶׁל־חֶסֶד, עֵת כִּלְיוֹתַי בִּי נִרְעָשׁוֹת
וְדָמִי יַךְ גַּלִּים כְּמַעֲיָן הַמִּתְגַּבֵּר:
אֶז אֶשְׁלַח אֶת נִשְׁמָתִי אֶל אוֹצַר כָּל הַנְפָשׁוֹת
וְאֶת פִּיהָ שָׁם אֶשְׁאַל:
צַוִּי עָלַי אִמִּי, צַוִּי עַל בְּנֵךְ וִידַבֵּר.
1909