וְעֵינֶיהָ הַטְּהוֹרוֹת מִמְּרוֹם־תְּכֵלֶת לִי נוֹצֵצוֹת,

וְיָדֶיהָ הַלְבָנוֹת אֶת בְּשָׂרִי הֵן מַחֲלִיקוֹת;

וְנֶחָמָה לִי מַזְהֶרֶת בִּלְבָבִי אוֹבֵד־עֵצוֹת

וּבַשֶּׁמֶשׁ אַנַשֵּׁק

שְׂפָתֶיהָ הַמִּצְטַחֲקוֹת, הַדְּשֵׁנוֹת, הַמַּמְתִּיקוֹת.

וּבְרֶגַע שֶׁל־חֶסֶד, עֵת כִּלְיוֹתַי בִּי נִרְעָשׁוֹת

וְדָמִי יַךְ גַּלִּים כְּמַעֲיָן הַמִּתְגַּבֵּר:

אֶז אֶשְׁלַח אֶת נִשְׁמָתִי אֶל אוֹצַר כָּל הַנְפָשׁוֹת

וְאֶת פִּיהָ שָׁם אֶשְׁאַל:

צַוִּי עָלַי אִמִּי, צַוִּי עַל בְּנֵךְ וִידַבֵּר.

1909