חֲלוֹמוֹת מְטֻשְׁטָשִׁים וְרִבֲבוֹת לְבָטִים:

אֵלֶה הֵם חַיֵּינוּ הַקְדוֹשִׁים כָּל־כָּךְ.

הַבִּיטִי נָא בְתוּלָה, מִצְחִי מְלֵא־קְמָטִים,

נָא שִׁלְחִי שְׁתֵּי עֵינַיִךְ, שְׁכִינָתֵךְ,

וְהַחֲלִיקִי אֶת חַיַּי בִּיגוֹנֵךְ הָרַךְ.

נָא שִׁלְחִי שְׁתֵּי עֵינַיִךְ, יְגוֹן טַהֲרַת־יֶלֶד,

הָעֵינַיִם כֹּה יְקָרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וְאוֹי לוֹ לָאָדָם שֶׁאֵין לוֹ פֹה בַחֶלֶד,

זוּלַת נֶפֶשׁ־עַצְמוֹ הַמְזַמֶּרֶת,

זוּלַת רַעַשׁ דָּמִים וַאֲרֶשֶׁת הַפֶּה.

הַבִּיטִי נָא בַת־תּוּגָה, גַּם עַצְמִי זֶה אָבַדְתִּי,

וַיֹּאבְדוּ כָל עוֹלָמַי בְּזֶרֶם יַם־הוֹד;

וְלִפְנֵי שְׁתֵּי עֵינַיִךְ אֶת נַפְשִׁי הֵן פָּשַׁטְתִּי,

וָאַעֲמוֹד לְפָנַיִךְ בְּכָל־תּוּמִי,

כְּנֶפֶשׁ עֵרוּמָה שֶׁאֵין לָהּ שׁוּם סוֹד.

רְחוֹקִים הֵם הַחַיִּים מִכְּמוֹנִי עַד אֵין־חֵקֶר

וְאָנֹכִי אַחַבְּקֵם בְּאַהֲבָה אוֹ בִשְׁאָט.

הַבִיטִי נָא בְעֵינַי, בְּעֵינֵי נְבִיא־שֶׁקֶר,

וּתְנִי עָלַי חוֹתָמֵךְ הַטָּהוֹר:

זִיו־עֵינֵךְ הַנֶּאֶצַל מִקְּדוּשַׁת יְגוֹן־עַד.

1911