לוגו
ספר הבדיחה והחדוד: לסיום
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

תמה ונשלמה עבודה של עשרים ותשע שנים.

עכשיו מונחים לפני הקורא כל שלשת הכרכים של הסדר הראשון, אשר עליו כתבתי בהקדמה לכרך א, – כל שלשים וחמשת הפרקים, כל שלשת האלפים מאה ושבעים הבדיחה, המקיפים את ההוי היחודי מצדי־צדדיו.

למה שנוגע לסדר השני המיוחד, אשר גם עליו כתבתי באותה הקדמה, ואף הוא בן שלשה כרכים, – אל יביט זקן וחולה כמוני למרחוק. ברוך ה' יום-יום.

ובגמרי סדרי, אני נושא ברכה נאמנה לכל אלה, אשר עזרוני. קצתם כבר פרטתי בסוף ההקדמה לכרך א'; את כלם אני מפרט וקורא בשמות ברשימה השניה שבסוף הכרך שלפנינו.

וצריך אני להוסיף ברכה לספריה הגדולה של הסמינריון העברי על שם שכטר בניו-יורק בהנהלתו של הפרופסור אלכסנדר מארכס. אלמלא הטובה הגדולה אשר עשו עמדי עקד־ספרים מופלא זה ומנהלו הרב החכם, הייתי חסר הרבה חומר חשוב. ובעמוד עתה הפרופ' מארכס בפתח שנות הזקנה, אני מברכו, כי תחזקהו ותאמצהו תורתו ויזכה להגיע לשנות שיבה וגבורות, – ולמעלה מהן אין שעור.

ועוד ברכה אחת, כפולה ומכופלת - לידידי היקר והטוב רבי אריה סמיאטיצקי, הרבה והרבה טרח ועמל בהגהת כל שלשת הכרכים. ולא סתם הגהה היתה הגהתו שלו, אלא העמק־עיון של תלמיד־חכם מובהק בעל טעם מעודן, ולא אחת היה הוא לי לעינים בהכרעת בטויים וניואנסים ופסקתי הלכה כמותו. ברוך הוא וברוך טעמו.

וברכה לך, קוראי הטוב, כי רצית את עבודתי ומאתך היתה לי היכולת להוציא שלשת הכרכים זה אחרי זה. אם ירצני אלהים, אולי אֵרָאה עוד את פניך – ולא ריקם.

הלואי!

א. דרויאנוב


תל־אביב, כ“ף אד”ר תרצ"ח.

על ערש דוי