הֲשָׁמַרְתָּ לַבֹּקֶר וַתֵּרֶא בִּדְרֹךְ

זִיו דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה עַל-סַף הָרָקִיעַ?

אֵלֶּה קַרְנֵי הַהוֹד, זֶה הַזֹּהַר, הַזֹּךְ,

הַמִּתְפָּרְצִים בִּנְגֹהוֹת לָרֹחַב, לָרוֹם,

עַד לֹא-נָכוֹן הַיּוֹם,

עַד הַשֶּׁמֶשׁ בִּכְבוֹדוֹ הוֹפִיעַ –

הֵן גַּם-כַּבִּיר, גַּם-נָאוֹר הַמַּרְאֶה הַזֶּה!

וּכְמוֹ סוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה לִפְנֵי הִגָּלוֹתוֹ

לִבְּךָ מָלֵא הִגָּיוֹן – אַךְ אֵי-זֶה הַפֶּה

שֶׁיִּדְלֶנּוּ מִלֵּב, יִקְרָאֶנּוּ בִשְׁמוֹ

וִישִׂיחֶנּוּ כְמוֹ –

אֵיזוֹ לָשׁוֹן שֶׁתֵּדַע כַּנּוֹתוֹ?

הֲשָׁמַרְתָּ לַבֹּקֶר וַתֵּרֶא בִּפְרָץ-

עַל שְׁמֵי עַמְּךָ זָהֳרֵי שִׁמְשֵׁהוּ רִאשׁוֹנָה?

וְרִבֹּאוֹת קַרְנַיִם כְּרָץ אַחַר רָץ

חָרְדוּ לָבִיא מְאוֹרוֹת מִפֹּה וּמִשָּׁם,

פָּרְצוּ קֶדֶם וָיָם

וַתִּפְרֹצְנָה תֵּימָנָה, צָפוֹנָה –

הֵן מַה-נֶּאְדָּר, מַה-נִּשְׂגָּב הַמַּחֲזֶה הַזֶּה!

אַשְׁרֵי עַיִן שֶׁצָּפְנָה קַו-אוֹר לְמִשְׁמֶרֶת!

וּבְהַשְׁבִּיחַ אֶת-רִגְשַׁת לִבֵּנוּ הַפֶּה,

וֶהֱשִׁיבוּנוּ הֶעָבִים אֶל-קִינִים וָהִי –

אָז הַקֶּרֶן הַהִיא

בְּדִמְעָתֵנוּ תְּהִי-נָא מַזְהֶרֶת.

תרנ"ט.