בַּדֹּאַר רַעַשׁ, מְהוּמָה,

כָּל אִישׁ נֶחְפָּז, חָפֵץ דְבַר־מָה;

לְשׁוּם אָדָם אֵין כָּאן דֵּי זְמָן,

הַכֹּל בָּאִים דְּחוּפִים לְכָאן.

וּבֵין כָּל אֵלֶּה רַק מַר זְבוּב

עַל הַמֹּאזְנַיִם נָח מֵעוּף,

וּמִתְנַדְנֵד מִתּוֹךְ זִמְזוּם,

כְּאִלוּ לֹא קָרָה כָּאן כְּלוּם.