עפ"י מ. גבירטיג

נוּם, נוּמָה־נָא יַלְדִּי שְׁחוֹר־עֵינַיִם,

הִנֵּה שׁוֹקֵעַ כְּבָר כּוֹכָב רִאשׁוֹן,

בָּחוּר שֶׁכְּבָר צָמְחוּ לוֹ שְׁתֵּי שִׁנַּיִם,

שֶׁלֹּא יִתֵּן לְאִמָּא קְצָת לִישׁוֹן.

בָּחוּר עִם שְׁתֵּי שִׁנַּיִם שֶׁכָּמוֹךָ,

שֶׁעוֹד מְעַט יִלְמַד כְּבָר אָלֶף־בֵּית,

שֶׁעוֹד מְעַט גַּם הוּא בָּעֹל יִמְשֹׁכָה,

צוֹרֵחַ בְּלִי הֶרֶף כָּל הָעֵת.

בָּחוּר אֲשֶׁר נוֹלַד לְהוֹד וָשֶׂגֶב,

וְשֶׁנִּתַּן לוֹ זוּג יְדֵי זָהָב,

בָּחוּר שֶׁמִּגְדָּלִים יָקִים בַּנֶּגֶב,

שֶׁכָּכָה עוֹד יַרְטִיב בְּחִתּוּלָיו.

אַךְ עַד אֲשֶׁר הַמִּגְדָּלִים תָּקִימָה,

שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב וְהַחֲרִישׁ,

הַרְבֵּה הַרְבֵּה דְּמָעוֹת תִּשְׁפֹּךְ עוֹד אִמָּא

עַד שֶׁתִּגְדַּל וְתִהְיֶה לְאִישׁ.