לחן: מ. זעירא

אֶל לִבִּי הָעֶרֶב בָּא אוֹרֵחַ,

כָּל הַלַּיְלָה עַל לֵילִי זוֹרֵחַ.

לֹא אֶשְׁאַל מִנַּיִן,

לֹא אָבִינָה אֵיךְ,

אֶת לִבִּי אֶתֵּן לוֹ

וְיֵלֵךְ.

עַד קַצְוֵי הַדֶּרֶךְ הַנּוֹשֶׁנֶת

לֹא יֵדַע כִּי לוֹ אֲנִי מַמְתֶּנֶת,

לֹא אַגִּיד מִנַּיִן,

לֹא יָבִינָה אֵיךְ,

אֶת לִבִּי אֶתֵּן לוֹ

וְיֵלֵךְ.