(עפ"י נעימה בוכארית עתיקה בעיבודו של י. אדמון)
עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן לֵיחוֹ
בֵּין יָם הַמֶּלַח לִירֵחוֹ,
שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוֵּדךְ מִנְּדוֹד,
שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.
אוֹצְרוֹת־אוֹפִיר וּצְרִי־גִּלְעָד,
רֶכֶב־מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת,
אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
מִן הַיְאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.
אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,
אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת,
שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים
וְקוֹלְקוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה־לִּי חֵיל־אֶלֶף וּמָה רְבָבָה,
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,
שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ,
לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,
בּוֹאִי, כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.