לחן: לפי “רייזעלע”

יידל:

בֹּקֶר־טוֹב לָךְ, רֵייזֶעלֶע,

בֹּקֶר־אוֹר לָךְ, יוֹם שֶׁלִּי,

כָּל תִּפְאֶרֶת אוֹסְטְרוֹפּוֹלִי

לְרַגְלַיִךְ תֹּם שֶׁלִּי,

עַל הָעֵץ בּוֹכֶה יָרֵחַ

וְנוֹשֵׁר עָלֶה,

רַק אֶצְלִי בַּלֵּב שָׂמֵחַ,

רֵייזֶעלֶע.

רייזעלע:

בֹּקֶר־צַח לְיִידֶעלֶע,

מַה יָּפֶה הַלִּידֶעלֶע,

כָּל תִּפְאֶרֶת אוֹסְטְרוֹפּוֹלִי

אֶצְלְךָ בַּפִידֶעלֶע.

מַחֲוִירִים כּוכְבֵי הָאֹשֶׁר,

שַׁחַר יַעֲלֶה,

רַק אֶצְלִי בַּלֵּב עוֹד חשֶׁךְ,

יִידֶעלֶע.

יידל:

עוּרִי, עוּרִי, רֵייזֶעלֶע,

עוּרִי, בֹּקֶר־אוֹר שֶׁלִּי,

לָמָּה בּוֹכִיּוֹת עֵינַיִךְ

קֶשֶׁת־וְכִנּוֹר־שֶׁלִּי?

מַה מֵּצִיק לָךְ?

מַה מַּכְאִיב לָךְ?

מִי לִי יְגַלֶּה?

אָנֹכִי מָגֵן סָבִיב לָךְ,

רֵייזֶעלֶע.

רייזעלע:

לֹא תָּבִין זֹאת, יִידֶעלֶע,

אֶת הַתֵּרוּצִים שֶׁלִּי…

לֵב־אִשָּׁה הוּא עִיר לוֹחֶמֶת,

קֶשֶׁת־וְחִצִּים שֶׁלִּי.

לֵב־אִשָּׁה סָבוּךְ מִיַּעַר,

אַל־נָא תִּתְפַּלֵּא,

וְאַתָּה, אַתָּה עוֹד נַעַר,

יִידֶעלֶע.