סָח לִי בִּלְחִישָׁה בֶּן־בְּלִי־הַגּוּף:
כָּל תְּקוּפָה אֵלַי נוֹסֶקֶת – וְנוֹחֶתֶת.
בֶּן־אָדָם, כָּמוֹהָ גַּם נַפְשְׁךָ קִצְרַת־מְעוּף,
לְפִי שְׁרִירוֹת מַשַּׁב־רוּחִי מְשׁוֹטֶטֶת.
מוּטָב – כְּמוֹ זֶה רַב־הַפּאֹרוֹת, הַזַּיִת –
תֵּת לַעֲנָפִים כְּלִיחִים מֵאֲלֵיהֶם לִקְמֹל;
מוּטָב – בְּעוֹלָמְךָ שֶׁלְּךָ לִהְיוֹת בֶּן־בַּיִת,
לְבַל בְּלֹא־טַעַם נְשִׁימָתְךָ תֶאֱזֹל.
מִלִּים, בְּכֹחָן מִלִּים לְבוֹקֵק.
סוֹדִי – יוֹם בְּעִצּוּמוֹ וְאוֹר יָהֵל,
אַשְׁרֶיךָ אִם לְהַבָּא תִסְתַּפֵּק
בְּשָׁעָה חֲרִישִׁית וְטַל חֶסֶד־אֵל.
<