לוגו
הַיֶּלֶד רוֹאֶה בִּקְצֵה הַקַּיִץ מָה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

“אֵינֶנִּי מְדַבֵּר עַל יֵאוּשׁ, נַהֲפֹךְ הוּא, אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁאִם הַיֵּאוּשׁ לֹא הֵצִיף אוֹתִי, פֵּרוּשׁ הַדָּבָר שֶׁרָאִיתִי אֶת הַדְּבָרִים בְּמֻשְּׂגֵי הַשִּׁירָה”

ג׳ורג׳ אוֹפֶּן

“וְעִמִּי לְתָמִיד כָּל מַה שֶּׁעֵינַי לֹֹא יִרְאוּ עוֹד”

ח. ל. בורחס



 

1    🔗

אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר מַשֶּהוּ עַל

חַיַּי מִבְּלִי שֶׁחַיַּי

יַהַפְכוּ מִשּׁוּם כָּךְ רְאוּיִים לַחֲקִירָה.

אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר דָּבָר

עַל מַה שֶּׁקָּרָה


מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת בָּזֶה

אֶת הַהוֹכָחָה שֶׁהַדָּבָר

אָמְנָם הָיָָה.


אִם יִשְׁאֲלוּ מַה קּוֹרֶה, אָשִׁיב

בְּקָרוֹב יִקְרֶה מַה שֶּׁקָּרָה

וְהוּא לא יֶחְדַּל לִקְרוֹת כְּדֵי לִהְיוֹת



 

2    🔗

לְאַט נוֹדַע לַיֶּלֶד עַל יַלְדוּתוֹ,

הוּא כְּבָר לֹא הָיָה שָׁם.


אִם עֶפְרוֹנִי עָבַר, הוּא לֹא יָדַע

שֶׁעֶפְרוֹנִי עוֹבֵר.


צִפּוֹר הִיא צִפּוֹר. כָּל עֵץ הוּא מִין עֵץ.

הָעֵשֶׂב הִצִּיעַ אֶפְשָׁרֻיּוֹת, שֶׁחֶלְקָן,

בְּתוֹךְ סֵדֶר הַדְּבָרִים, הֻחְמַץ.


מִמִּי לָמַד הַיֶּלֶד שֶׁיֵּשׁ טַעַם לְסַפֵּר

רַק עַל הַדְּבָרִים הַנִּמְחָקִים

תּוֹךְ כְּדֵי סִפּוּרָם?


הוּא יָשַׁב וְהִבִּיט אֶל מַה

שֶּׁאִישׁ לֹא יָדַע מָה


וְרָאָה אֶת חוּטֵי הָרְאִיָּה יוֹצְאִים מִן הָעַיִן

וּדְבֵקִים אֶל הַקֵּיצִים הָהֵם


 

3    🔗

הַאִם הַיָּד שֶׁלְּיָדִי שֶׁלִּי?

הַאִם יֵשׁ מִי הַמְחַבֵּק אוֹתִי?

מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עוֹבֵר יוֹם. עָבְרוּ הַשָּׁנִים.

בֹּקֶר אֶחָד אַתָּה מֵסִיר

אֶת מְעִילְךָ


בְּבַקֶּשְׁךָ לְהַעֲבִירוֹ לְזוּלָתְךָ, וְאַתָּה

מְגַלֶּה שֶׁאֵין בְּיָדְךָ דָּבָר.


אֵיךְ נִהְיֶה מַה שֶּׁהָיִינוּ

לִפְנֵי הָרֶגַע בּוֹ שָׁכַחְנוּ

מִי אֲנַחְנוּ?


מָה עוֹשִׂים עִם הַיְדִיעָה הַזֹֹּאת


 

4    🔗

לְאַט מַתְחִילִים לְהִתְבַּהֵר פְּרָטִים מִתּוֹךְ סִיבֵי

הַשֶּׁקֶט כְּמוֹ בְּמוּסִיקָה.


מִישֶׁהוּ בָּא "וּפָשׁוּט מֵסִיר אֶת

הַמַּכְאוֹב מִן הַדְּבָרִים"


וְנוֹתֵן לְמַה שֶּׁיֵּשׁ בַּכְּלִי

לַעֲלוֹת עַל גְּדוֹתָיו.


גַּם הַכְּלִי עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו

גַּם הַמִּלָּה כְּלִי.


עַכְשָׁו לִטְרֹק אֶת הַדֶּלֶת מֵאֲחוֹרֵי הַמַּפָּלִים

הַחַמִּים שֶׁל חֲלוֹמוֹתַי


 

5    🔗

בֵּין הַיֶּלֶד לְבֵין הַדֶּלֶת

לֹא הֻסְכַּם דָּבָר מִלְּבַד


שֶׁהַדֶּלֶת הִיא סְעָרָה שֶׁקָּפְאָה


גַּל-רֶגַע שֶׁהִזְדַּקֵּף

וְעָצַר לְעוֹלָם.


הִיא עוֹמֶדֶת עַל תִּלָּהּ לְהֶרֶף עַיִן

שֶׁלֹּא יֶחְדַּל.


כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁהֵחֵלּוּ לִהְיוֹת צוּרָה,

עָשׂוּ יָד אַחַת לְהִתְוַדֵּעַ עוֹד וְעוֹד


לִהְיוֹת אֲלֻמָּה נִתֶּנֶת לִקְשִׁירָה


 

6    🔗

מָתַי לָמַדְתִּי, מַה שֶּׁאָבַד לִי

אֵינֶנּוּ בְּהֶכְרֵחַ אָבוּד?


זֶה מַה שֶּׁהָָיָה הוּא הַמָּה

הַזֶּה שֶׁלֹּא יִסְתַּיֵּם

לְעוֹלָם.


הֶעֱבַרְתִּי אֶת הַיּוֹם מִבְּלִי לָדַעַת

אֵיךּ עָבַר הַיּוֹם.


אָמְרוּ, הָעוֹלָם לֹא כָּזֶה קָטָן

כְּפִי שֶׁחָשְׁבוּ פַּעַם


מִישֶׁהוּ הֵעִיד, שֶׁהִתְקִינוּ שָׁבוּעַ מִשְּׁמוֹנָה יָמִים

“וּבְכָל יוֹם דִּבְּרָה צִפּוֹר אַחֶרֶת”


 

7    🔗

הָאוֹר הַנִּכְנָס אֶל הַיֶּלֶד הוּא

הַפֶּרַח הָעוֹמֵד מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן


וְנֶאֱבָק עִם הַחֲרָקִים עַל

הָאָדֹם הָאֵינְסוֹפִי


שֶׁלֹּא חָדֵל לָנוּעַ אֱל הַשֶּׁמֶשׁ.


“דַּמֵּה שֶׁאַתָּה עוֹד הַיֶּלֶד שֶׁל זִכְרוֹנוֹתֶיךָ”


הִשְׁתַּחֲוֵה מוּל הַמָּאגִי הַמֵכִיל יַלְקוּט

קַלְמָר דְּיוֹ נְיָר-סוֹפֵג גִּיר מַחַק

צִבְעֵי-עֵץ מַחְדֵּד חֶשְׁבּוֹנִיָּה


מְחוּגָה, כִּיס, כִּיס בְּתוֹךְ כִּיס.

הַכֹּל כִּיס


 

8    🔗

בֵּינְתַיִם רוֹאֶה הַיֶּלֶד אֵיךְ הַחַיִּים

זוֹרְמִים בְּתוֹךְ הַחַיִּים


מִבְּלִי לָדַעַת אֶת טַעַם הַדְּבָרִים.


הַגְּדוֹלִים חִפְּשׂוּ יוֹתֵר מַמָּּשׁוּת.


אֲנִי מְדַבֵּר עַל כָּךְ כְּמוֹ עַל

מַה שֶּׁסּוּפְרִים1 מְכַנִּים


“הָאֵינְסוֹפִיּוּת הַסְּבוּכָה שֶׁפָּנֶיהָ אֶל הַלַּיְלָה”.


הַיֶּלֶד רוֹאֶה בִּקְצֵה הַקַּיִץ מָה,

שֶׁלְּאַחַר כָּל מַה שֶּׁבָּא אַחַרְכָּךְ,

יְנַסֵּח כָּךְ:


יֵשׁ מִישֶׁהוּ בִּקְצֵה מַה שֶּׁאֲנִי

מְדַבֵּר עָלָיו וְהוּא עוֹמֵד

לְהֵעָלֵם כִּבְדָיָה


 

9    🔗

הִנֵּה שְׂדוֹת הָאִי-קִיּוּם שֶׁלִּי:

דֶּלֶת, בֶּרֶךְ, יָד, כְּלִי


וּכְשֶׁאֲנִי אוֹמֵר (לְמִי?), אַתָּה שֶׁמַּקִּיף הַכֹּל

מְסָרֵב לָקַחַת בּוֹ חֵלֶק,

מָה אֲנִי אוֹמֵר?


זֶה הָרֶגַע בּוֹ נֶפַח הִַזִּכָּרוֹן

עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו וּמְאַיֵּם

עַל מַה שֶּׁהָיָה.



הַמָּקוֹם לִפְנֵי הַדֶּלֶת עָגֹל גַּם

אִם רוֹאִים אוֹתוֹ כִּמְרֻבָּע.


עוֹד מְעַט יִדְבַּשׁ הַתּוּת בַּמִּגְרָש,

תִּפָּרֵץ אֵיזוֹ מְחִצָּה


וְנִגַּע בְּדָבָר שֶׁאֵין לוֹ עֲדַיִן צוּרָה


 

10    🔗

אִם נוֹֹפֵל דָּבָר אִישׁ לֹא

יוֹדֵעַ לוֹמַר לַיֶּלֶד

מָה הַדָּבָר.


כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדָּבָר, מְאֻחָר יִהְיֶה

לְשַׁנּוֹת דָּבָר.


עַכְשָׁו עָלָיו לִלְמֹד תְּנוּעָה מֵרַעַד

צִנּוֹרוֹת הַצְּמָחִים, מֵעֲקֻמּוֹת הַקִּיר.


כָּל עוֹף הוּא פְּרִי, כָּל

פְּרִי יָעוּף מִפֹּה,

כָּכָה זֶה.


הוּא לוֹמֵד לִרְשֹׁם בְּרֹאשׁ כָּל דַּף

“כָּעֵת אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ”


כְּאִלּוּ יָדַע מַה מְּבַקֶּשֶׁת הַמּוּסִיקָה מִן הַצּוּרָה


 

11    🔗

יָצָאתִי מִן הַמָּקום אֵלָיו

לֹא אָשׁוּב לְעוֹלָם


וְלֹא זָכַרְתִּי הֵיכָן הֶחֱנֵיתִי אֶת נַפְשִׁי

וְהַאִם נוֹתַר מִמּנָּה דָּבָר

שֶׁהוּא נִצְחִי.


מִישֶׁהוּ אָמַר לַיֶּלֶד, הַבֵּט, נִיתָּן עוֹד לִרְאוֹת.


הוּא אוֹמֵר: זוֹ הַיָּד שֶׁלִּי

וְזוֹ הַיָּד הַמַּצְבִּיעָה

עַל הַיָּד שֶׁלִּי


וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה הוּא אוֹמֵר

עַד שֶׁהַפֶּה תָּר אַחַר פֶּה

הָאוֹמֵר:


כָּל מַה שֶּׁקָּרָה מַעֲסִיק אוֹתִי


 

12    🔗

לְמִי שֶׁשּׁוֹאֵל עַל חַיַּי אֲנִי מֵשִׁיב,


כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי הָיָה כְּדֵי לִהְיוֹת

בְּתוֹךְ מַה שֶּׁיְּחַבֵּק אוֹתִי.


כְּשֶׁבּוּקוֹבְסְקִי אוֹמֵר, "קַח אֶת

הַמְּצִיאוּת לְמָקוֹם אַחֵר",

מַה הוּא אוֹמֵר?


אוּלַי שֶׁתַּם הַקַּיִץ וְשֶׁיִּהְיֶה מַשָּׂא

וּמַתָּן עִם הַתְּבוּנָה וְעִם

כְּלֵי הַנְּגִינָה, שֶׁהֵם


כְּלֵי קִּּבּוּל לָרוּחַ וְצִנּוֹרוֹת לַלֵּב.


אִלּוּ זָכָה הַיֶּלֶד הוּא הָיָה חֵלֶק

מִן הַטֶּבַע וְנִשְׁמַע לִסְדָרָיו


 

13    🔗

אִם נִדְמֶה לְךָ שֶׁעָבַרְתָּ מִפֹּה

לְשָׁם, דַּע שֶׁבְּמוּבָן מְסֻיָּם

לֹֹֹא זַזְתָּ כְּלָל


וְזֶה קוֹרֵעַ לְךָ אֶת הַלֵּב.


לִפְעָמִים עוֹבֵר אָדָם בָּרְחוֹב

כְּדֵי לוֹמַר מַשֶּׁהוּ וּמוֹצֵא


עַצְמוֹ מַקְשִׁיב לְמִי שֶׁכְּבָר אֵינֶנּּוּ.


יֶלֶד הָיִיתָ וְנִדְמֶה הָיָה לְךָ,

שֶׁדַּי בְּלִחְיוֹת כְּדֵי לֹֹֹא לָמוּת.

יוֹם אֶחָד יִהְיֶה עָלֶיךָ לְהַחְלִיט

אִם אַתָּה בְּתוֹךְ הָרוּחַ

אוֹ בְּמַָקוֹם אַחֵר


 

14    🔗

עַכְשָׁו אֲנִי סָר לְמָרוּתוֹ שֶׁל

כָּל דָּבָר הַיָּכוֹל לְהִמָּחֵק


וּמְשַׁבֵּחַ כָּל אִי-צִיּוּת בְּמֶרְחַבֵי

שְׂדֵה הָרְאִיָּה שֶׁלִּי.


בְּמִלִּים אֲַחֵרוֹת,

עָלֵינוּ לִהְיוֹת מַה שֶּׁהָיִינוּ

לִפְנֵי הָרֶגַע בּוֹ שָׁכַחְנוּ מִי אֲנַחְנוּ.


עַכְשָׁו, מַה שֶּהָיָה כְּבָר לֹא.


לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְשׁוּם דָּבָר

שֶׁעוֹד נִתָּן לְשִׁנּוּי.


הַבְרֵשׁ אֶת גַּב הַמִּלִּים זֶה בָּזֶה כְּאִלּוּ הָיוּ

כְּלָבִים קְטַנִּים וּמְמֻגְנָטִים


 

15    🔗

לְהַרְאוֹת, אִם כָּךְ, פֵּרוּשׁוֹ גַּם לְהַסְתִּיר.


אֲנִי מַבִּיט פִּתְאֹם כְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ

שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא הִתְגַּלָּה

עוֹמֵד לְהִתְגַּלּוֹת.


רִצְפַּת הָעַיִן מַחֲבַת קְלוּיָה.


לְאָן שֶׁלֹּא אֶפְנֶה מִתְרַחֶשֶׁת

עֲשִׂיָּה, הִתְפַּשְּׁטוּת, עֲמִימוּת.


הַיֶּלֶד יָדַע לְהִדָּבֵר עִם הָעוֹלָם


הוּא יָשַׁב בַּשָּׂדֶה וְנָתַן לָעֲשָׂבִים

לַעֲשׂוֹת סֵדֶר בַּדְּבָרִים

שֶׁלָּקַח בָּהֶם חֵלֶק


שָׁם עָמְדָה הִשְׁתּוֹקְקוּת, שֶׁעָלֶיהָ אֲנִי מְסַפֵּר כָּאן


 

16    🔗

אֶפְשָׁר לִכְתֹּב אֲבָל אִי-אֶפְשָׁר בֶּאֱמֶת לִכְתֹּב.

כְּפִי שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה יָפָה, הִיא

לֹא תִּהְיֶה עוֹד.


עַל הַסָּמוּי מִן הָעַיִן לְהִסְתַּתֵּר

בְּתוֹךְ הַשִּׁמּוּשִׁי


(אַל תְּבַלְבֵּל בֵּין שִׁמּוּשִׁי לִכְלִי).


אֵיךְ נֵדַע עַד כַּמָּה נָכוֹן שֶׁנֵּלֵךְ אָחוֹרָה

בְּתוֹךְ עַצְמֵנוּ?


אֲנִי יוֹשֵׁב עַל עֲקֵבַי וְעוֹשֶׂה אֶת חֶשְׁבּוֹנִי

בְּתוֹךְ בְּדֹלַח עֶרֶב הַקַּיִץ


 

17    🔗

הַזִּכָּרוֹן וְהַלָּשׁוֹן הַמּוֹחֶקֶת אוֹתוֹ

הֵם עִנְיָן אֶחָד


שֶׁפַּעַם יִתְמַמֵּשׁ לְפָנֵינוּ בַּכְּאֵב

וּפַעַם יֵעָלֵם מֵאֲחוֹרֵי יְפִי

הִתְגַּלּוּתוֹ בְּשִׁיר.


כָּל זֶה נִרְאֶה כְּאֵשׁ עֲצוּרָה מֵאֲחוֹרֵי הָעֲרָפֶל.


אִישׁ לֹא רָאָה שֶׁהָיִיתִי פִּתְאֹֹֹֹם לְאַחֵר

מִבְּלִי שֶׁאֵדַע מָתַי.


לַדְּבוֹרָה הַחוֹצָה אֶת הַנִּרְאֶה הָיְתָה

אֶצְלוֹ הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה


 

18    🔗

הֱיוֹת יֶלֶד, הִיא אַחַת מִדַּרְכֵי הַמָּאגְיָה הָאַחֲרוֹנוֹת, הִיא

מִן הַדְּבָרִים הַפְּּשׁוּטִים בְּתַכְלִית וְהִיא

מִמִּשְׁפַּחַת הַפִּתּוּיִים.


עַכְשָׁו "כָּלכָּךְ שָׁקֵט עַד שֶׁשּּׁוֹמְעִים כִּמְעַט אֶת

קוֹל נְפִילָתָהּ שֶׁל כַּפִּית בְּפִינְלַנְד".2


דָּבָר אֵינוֹ עוֹד בִּמְקוֹמוֹ. הַיְשִׁיבָה

עַל בִּרְכֵּי אָבִי דּוֹחֶקֶת עָלַי לִהְיוֹת

לְאִישׁ, לְהִתְכּוֹנֵן לִפְרֵדָה


כְּאִלּוּ בְּרֶגַע זֶה אֲנִי מַתְחִיל לְהָבִין,

שֶׁרַב מִנְּשׂא הַמַּשָׂא.

כָּל זֶה קוֹרֶה בְּאֶמְצַע אֵיזֶה דִּבּוּר


 

19    🔗

וְאִם יִפֹּל עַכְשָׁו דָּבָר אַרְצָה

תָּבוֹא הַמּוּסִיקָה וְתָרִים

וְתִקָּח כְּאִלּוּ


הָיָה הַדָּבָר פֶּלַח שֶׁל זֹהַר, כְּלוֹמַר

דָּבָר שֶׁאֵין לָנוּ יְדִיעָה עָלָיו.


וְאַתָּה תֹּאמַר:

זֶהוּ, אִם כֵּן, זֶה.


הַאִם הָאֶצְבַּע בְּכִיסִי הִיא שֶׁלִּי?


וְאִם לֹא, אֶל מִי

אֶפְנֶה?


דַּע יֶלֶד, בְּתַחְבּוּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁגְרָה


 

20    🔗

הַיּוֹם לֹֹֹא זָז. פִּתְאֹֹם מַחֲשִׁיךְ. רָאִיתִי.


יֵשׁ יָמִים שֶׁהַשָּׁעוֹת עוֹבְרוֹת בְּתוֹךְ

זְמַן שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ


אֶת כִּלְיוֹתַי מַכּוֹת כְּמוֹ

כְּלִי עַל גַּבֵּי כְּלִי


בַּעֲבֹר בֶּחָצֵר עֶגְלַת הַכֵּלִים.


כָּל דָּבָר מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת דָּבָר אַחֵר

וַעֲדַיִן אֵין לָדַעַת אֵיזֶה מֶרְחָק

לְאָחוֹר עַד הָאֱמֶת צְרִיכִים לַעֲבֹר


אֵלֶּה שֶׁהָאֱמֶת יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם

בְּדִבּוּר אֶחָד בִּלְבַד


 

21    🔗

אֵיךְ אֶפְשָׁר לָשִׁיר הַלְּלוּיָהּ

מִבְּלִי לְהִשְָּׂרֵף?


מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשְּׁאֵלָה הַזֹּאת

לֹא שַׁיָּךְ לַשְּׁאֵלָה


אֶלָּא לַמּוּסִיקָה.


הַיֶּלֶד עוֹבֵר וְחֶבֶל בְּיָדוֹ

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֹֹזֶן לַחֲבִילָה

שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעָה.


לוֹמַר אֶת הַדְּבָרִים בְּקוֹל מְאַפְשֵׁר

לִי לְאַשֵּׁר אוֹתָם:


“אוֹר חָדָשׁ נָפַל בָּעוֹלָם”


 

22    🔗

הַנַּח לַכָּתוּב לִקְרוֹת גַּם אִם

הַכֹּל כְּבָר קָרָה.


אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם לִמְנֹעַ אֶת

הֶרֶף הָעַיִן הַנִּצְחִי בּוֹ


הַיֶּלֶד הַמְבֹהָל מַזְעִיק אֶת

הַלַּיְלָה וּמַלְאָכָיו

בְּתַלְתַּלָּיו


וְזוֹעֵק, "הָאֲדָמָה לֹא מְכַסָּה עוֹד

אֶת הָאֲדָמָה".


בְּכִיסָיו חֲרָקִים פְּסִיקִיִּים רְווּיֵי חַיִּים,

בְּפִיהֶם שִׁירֵי שִׁירִים.


זֶה הַסִּפּוּר לָקַחְתִּי בּוֹ חֵלֶק,

בִּלְעָדַי הוּא לֹא הָיָה שָׁלֵם


 

23    🔗

מִדְּבָרִים

שֶׁכְּבָר נִפְרַדְתִּי

אֲנִי הוֹלֵךְ וְנִפְרָד


וְלֹֹא יַעֲזֹר לִתְפֹּר כִּיסִים

בְּתוֹךְ הַכִּיסִים.


הָיוּ שֶׁהִצִּיעוּ, “לֵךְ עַל זֶה”.


וְאֲנִי שׁוֹאֵל, “אַחַרְכָּךְ מָה?”

מִבְּלִי לָדַעַת הֵיכָן מִסְתַּיֶּמֶת

הַיְדִיעָה עַל עַצְמֵנוּ.


פִּתְאֹם הָיִיתִי אַחֲרַי


כְּמִי שֶׁבָּטוּחַ שֶׁהוּא עֲדַיִן

נָטוּעַ בָּאַרְצִי עִם עֵינַיִם

נְפוּחוֹת מֵרְאִיָּה.


זֶה הָיָה, אֲבָל זֶה לֹא הָיָה הַכֹּל


 

24    🔗

מָתַי אוּכַל לִכְתֹּב מַה שֶּׁכָּתַב

פֶּטֶר הַנְדְקֶה:


"אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת חַיַּי

אֲנִי יָכוֹל לֶאֱחֹז בָּהֶם

הֵם כָּאן"?


מָתַי אוּכַל לִשְׁאֹל, מַהוּ

סַַף הָאַגָּס?


בִּרְאוֹתִי אֶת הָאַגָּס הַאִם אֲנִי גַּם שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ?


מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַמָּקוֹם אֵלָיו נִכְנָסִים

מִבְּלִי לִדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת.


לְאָן אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ אֶת כָּל זֶה

אִם לֹא אֶל הָרְחוֹבוֹת הַצְּדָדִיִּים

שֶׁל הַשָּׂפָה


 

25    🔗

בִּקְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת

הַחֲלוֹם.


בִּקְצֵה הַחֲלוֹם אִישׁ, אֲנִי לְיָדוֹ,

רֹאשִׁי עַל כְּתֵפוֹ,


הָעִפָּרוֹן הוֹלֵךְ אַחֲרָיו וְרוֹשֵׁם

אֶת חֹם צְדוּדִיתוֹ.


אֶפְשָׁר שֶׁכָּל זֶה הוּא דָּבָר

שֶׁנּוֹטֶה מִטִּבְעוֹ אֶל

הִתְאַבְּכוּת.


הַחוּץ הוּא תָּמִיד לֵדָה

וְאַל תַּעֲשֶׂה מִזֶּה מִפְרָץ.


שָׁם מֵעֵבֶר לָעֵרוּת, אֱלֹהִים עוֹד מְדַבֵּר.


(אַחַרְכָּךְ קָרָאתִי עַל טִבְעוֹ הַמְתַעְתֵּעַ שֶׁל

אֱלֹהִים בְּסִפְרוֹ שֶׁל מֶטֶרְלִינְק

עַל הַדְּבוֹרִים)


 

26    🔗

אוּלַי דָּבָר מִכָּל זֶה לֹא קָרָה רַק אֵיזֶה סֵדֶר הוּפַר.


אֵיפֹה לְהַנִּיחַ אֶת הַגּוּף שֶׁבֵּינִי

לְבֵינוֹ עוֹמֵד גּוּף?


"הַאֵשׁ הַיּוֹם לֹא מְשַׁמֶּשֶׁת עוֹד

לְשׁוּם דָּבָר"


גַּם הַיֶּלֶד עִנְיָנִי, לֹא מִתְלַקֵּחַ עוֹד,

פִּיו מָלֵא אֶצְבָּעוֹת.


זֶה מַה שֶּׁזֶּה הָיָה וְזֶה

לֹא יִסְתַּיֵּם לְעוֹלָם


וְיֵשׁ לְךָ חֲתִיכַת זֶה בְּכָל כִּיס

וַחֲתִיכַת כִּיס בְּכָל דִּבּוּר


 

27    🔗

יֵשׁ יָמִים (גַּם זֶה

יוֹם כָּזֶה) שֶׁאֲנִי

אוֹמֵר לְגוּפִי:


הַאֲמֵן לִי, לֹא הָיִיתִי מִתְחַלֵּף אִתְּךָ.


וְיֵשׁ יָמִים שֶׁאֲנִי מַחֲזִיק בָּעִפָּרוֹן

וּמַאֲמִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִקְרֶה עִם


“הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁהוּא כְּבָר בִּי”.


כַּמָּה חַיָּה יֵשׁ בָּאָדָם

בִּימֵי רְבִיעִי?


הַיֶּלֶד מְחַפֵּשׂ אֶת מִגְזֶרֶת הַצֵּל הַמִּתְאָרֶכֶת

לְרַגְלָיו וּמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה

מִן הַשָּׁרָשִׁים


 

28    🔗

שָׁם, בְּתוֹכִי, לְיַד

הַדְּבָרִים הַלֹּא גְּמוּרִים

הָיִיתִי, כָּךְ נִדְמֶה, לְמַה שֶּׁהִנְנִי.


כָּל חַיַּי הָיוּ לְפָנַי וְלֹא יָדַעְתִּי מָה

עוֹשִׂים עִם הַיְדִיעָה הַזֹּאת.


וְלֹא הָיָה דֵּי זְמַן בִּידֵי הַיֶּלֶד

לְבָרֵר אִם הָיָה זֶה הֲלַךְ

נֶפֶשׁ בִּלְבַד


כְּאִלּוּ עָמַד וְגָזַר אֶת הַכִּיסִים

מִבְּגָדָיו וְאֵין לוֹ אֵיפֹה

לְקַבֵּל וּלְהַסְתִּיר


אוֹ הָיְתָה זוֹ יְקִיצָה אֶל חַיִּים חֲדָשִׁים

שֶׁלֹּא יֶחְדְּלוּ לְהִתְהַוּוֹת


 

29    🔗

זֶה חָשׁוּב מִפְּנִי שֶׁזֶּה קָרָה.


וְאִם תַּבִּיט בַּנְּמָלָה כְּדֵי לְהֵיטִיב

לְהָבִין אֶת טִבְעָהּ, תָּבִין

שֶׁאַתָּה עוֹמֵד לְהִתְעוֹרֵר.


אֵין הַיֶּלֶד יוֹדֵעַ מָה עוֹשִׂים

עִם הַיְדִיעָה הַזֹֹּאת מִלְּבַד

לִלְמֹד מִתּוֹכָהּ


אֵיךְ לִצְבֹּר דָּבָר שֶׁאֵינֶנּּוּ.


עַל הַקִּירוֹת כָּתְבוּ בְּשָׁחוֹר וּבְכָחֹל:

“כְּשֶׁתִּתְבַּטֵּל הַפְּסֹלֶת תּוֹפִיעַ הַצּוּרָה”


וְאֵין מֵבִין


 

30    🔗

אָז עוֹד חָשַׁבְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי הַכֹּחַ לְבַטֵּא דְּבָרִים פְּשׁוּטִים כָּאֵלֶּה.


בַּמְּנוֹרָה, שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדֶֶּלֶת, הָעוֹמֶדֶת

עַל גַּל שֶׁל מוּסִיקָה, יֵשׁ

כִּמְעַט


כָּל מַה שֶּׁצָּרִיך לִהְיוֹת בַּשָּׁלֵם.


כָּל זֶה רָחוֹק מִלְּהיוֹת עִנְיָן לַהֲבָנָה.


אַחַרכָּךְ, הַלְאָה, שָׁם יָשַׁבְנוּ

וְהֶעֱבַרְנוּ לָבָן מִפֶּה


לְפֶה (מִבְּלִי לְהֵעָזֵר

בִּתְהִלִּים טז 8)


בְּיָדְעֵנוּ שֶׁלְּכָל זֶה יֵשׁ עוֹד צַד

וְאַחַרְכָּך עוֹד צַד


 

31    🔗

כְּשֶׁאַתָּה כּוֹתֵב שִׁיר, אַתָּה מַתְחִיל עַד

שֶׁאַתָּה כּוֹתֵב אוֹתוֹ


הַמֵּתִים לוֹקְחִים בְּפִיהֶם פְּרוּסָה מִן

הַשִּׁיר שֶׁשָּׁרוּ בְּחַיֵּיהֶם


וּמַה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ מוֹנֵעַ

מִמֶּנִּי לָדַעַת בֶּאֱמֶת.


אֵין לְהָשִׁיב לְאָחוֹר מַה שֶּׁמְּסָרֵב

לָלֶכֶת מִמְּךָ וְהָלְאָה


וּבַחֲלוֹם הוֹלֵךְ וְקוֹרֶה מַשֶּׁהוּ

שֶׁהוּא לֹא טָהוֹר.


אֵלּוּ הָיוּ יָמִים שֶׁלֹּא חָיִינוּ מִפִּי הַתְּבוּנָה


 

32    🔗


בַּחוּץ אֲנָשִׁים חִפְּשׂוּ אֲדָמָה וּמָצְאוּ אָבָק.


כָּלְכָּךְ צָהֹב הָעַקְרָב עַד

שֶׁהוּא אָדֹם.


זֶה הַדָּבָר הַמְשַׁלְהֵב שֶׁאָנוּ

נוֹטִים לְכַנּוֹתוֹ, לְאַחַר

זְמַן עִם עֲבֹר


סַעֲרַת הַזִּכְרוֹנוֹת הַחַמָּה, מַמָּשׁוּת.


אֲנִי יוֹדֵעַ, עֲסִיסָם הָרִאשׁוֹן שֶׁל

הַדְּבָרִים מַמְתִּין לְהִסָּחֵט

עַלְיְדֵי הַדִּבּוּר


וְהַדֶּלֶת "אִלֶּמֶת יוֹתֵר מִן הַמַּיִם,

נְמוּכָה יוֹתֵר מִן הָעֵשֶׂב"3


 

33    🔗

אֵיךְ בַּדְּבָרִים יוֹשֵׁב הַמָּה

שֶׁהוֹפֵךְ אוֹתָם לַדְּבָרִים

הָאֵלֶּה?


כְּכָל שֶׁגָּדַלְתִּי כָּךְ סֵדֶר הַסִּבּוֹת

הָלַךְ וְנֶעְלַם מִמֶּנִּי.


שָׁאַלְתִּי, לְמָה מְצַיְּתוֹת הַנְּמָלִים?


לַקּוֹנְקְרֶטִי וְלִכְלַל הַזָּהָב

‘לֹֹא זוֹרְקִים לֶחֶם’.


בִּמְחִלּוֹתֵיהֶם, חָשַׁב הַיֶּלֶד, מֻנָּחִים

כִּתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּהֶן כְּמוֹ מְכָלֵי

גַּרְעִינִים בַּמְּזָוֶה


אֲגוּדִים בְּחֶבֶל קְשִׁירָה

שֶׁכִּנּוּיוֹ אֵינְסוֹף


 

34    🔗

בְּשָׁעָה שֶׁהַיֶּלֶד חוֹשֵׁב עַל יַלְדוּתוֹ

הַיַּלְדוּת מְקַפֶּלֶת אֶת בִּרְכֶּיהָ

כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֵלָיו.


בָּּא דַּחַף לְכַסּוֹת אֶת כָּל הַדַּף בְּּלָבָן

כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ צוּרוֹת חֲדָשׁוֹת.


מָתַי הַגּוּף שֶׁלִּי יִהְיֶה שֶׁלִּי?


מָתַי אָבִין שֶׁלְּהִתְבַּגֵּר אֵין

פֵּרוּשׁוֹ לִהְיוֹת גָּדוֹל אֶלָּא

לִהְיוֹת אַתָּה


וְלַעֲשׂוֹת בְּרֹךְ כִּבְרַת דֶּרֶךְ בְּתוֹך הַחַיִּים?


הַבֹּחַן אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת רַק תּוֹעֶלֶת,

(אוֹמֵר אָבִי) גַּם אִם תּוֹעֶלֶת הִיא

סוּג שֶׁל יֶדַע


 

35    🔗

עָבַר הַיּוֹם מִבְּלִי שֶׁאֵדַע אֵיךְ. שְׁמַע סִפּוּר.


כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁקָּרָאתִי,

שָׁכַבְתִּי מִתַּחַת לַסֵּפֶר כְּמוֹ

מִתַּחַת לְעֵץ קָדוֹשׁ


לֹא הָיָה אִכְפַּת לִי מִשּׁוּם-דָּבָר

אֲפִלּוּ לֹא מִן הָאֲפֵלָה

שֶׁלְּיַד הָאֲנָשִׁים


(אִם תִּפְרֹץ מִלְחָמָה, וְהִיא תָּמִיד

פּוֹרֶצֶת, הֵם יִהְיוּ לְחֲתִיכוֹת).


עָלַי לָקַחַת פֶּסֶק זְמַן מִיַּלְדוּתִי שֶׁהִיא

כְּמוֹ שָׂדֶה שֶׁאָבַדְנוּ בְּתוֹכוֹ.


לְמִי יֵש זְמַן לְכָל זֶה וְעוֹד לִשְׁאֹל

אִם עָמַד שָׁם אִישׁ וְהֵנִיף

יָד וְאֶל מִי


 

36    🔗

דָּבָר לֹא הֵכִין אוֹתִי לְסוֹף יַלְדוּתִי.


אֵיךְ לָגַעַת בְּדָבָר שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ, עַל אַף

שֶׁהָיְתָה לוֹ, צוּרָה?


אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּלָתוֹת אֵינָן רְחוֹקוֹת

(“רָאִיתִי אוֹתָן כְּשֶׁהֵן הָיוּ פְּתוּחוֹת”)


עִנְיָן שֶׁהַמּוּסִיקָה יוֹדַעַת לְהִתְעַסֵּק בּוֹ.


הֵרַמְתִּי יָד וְהִנַּחְתִּי עַל פִּי

וְאֶת הַיָּד הַשְּׁנִיָּה הוֹרַדְתִּי

עַל כָּל הַבָּא לְיָדִי.


אֲנִי רוֹצֶה שׁוּב לִהְיוֹת מַה שֶּׁהָיִיתִי

לִפְנֵי הָרֶגַע בּוֹ שָׁכַחְתִּי לְעוֹלָם

מִי אֲנִי


 

37    🔗

מֵאַחַר שֶׁאֵין כְּבָר מָקוֹם לְכָל זֶה

חֵלֶק מִזֶּה מִתְפַּנֶּה וּמְחַכֶּה

מִן הַצַּד


כְּמוֹ עִנְיָן לֹא גָּמוּר.


בַּלַּיְלָה מַצְמִיחוֹת הַנְּמָלִים כְּנָפַיִם

לִהְיוֹת גַּחְלִילִיּוֹת קַיִץ.


מְחַק וְהִזָּכֵר (אֵין שָׂפָה שֶׁלֹֹּא

מָחֲקָה צְעָקָה).


הָיָה לִי דּוֹד שֶׁאָמַר לִי:

אֵין זְכוּת לְשׁוּם יֶלֶד לְהִשָּׁאֵר יֶלֶד


וְאֵינְךָ פָּטוּר מִלָּדַעַת מָה אוֹמֵר שְׁפִּינוֹזָה

עַל אֱלֹהִים וְעַל הַשִּׂמְחָה.


שָׁמַעְתִּי, רָשַׁמְתִּי, מָחַקְתִּי


 

38    🔗

כְּמוֹ בְּלֶז פַּסְקָל יָדַעְתָּ

(וְאֵין זֶה קַל)


"שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ רַק

עִנְיָן אֶחָד

לָדַַעַת


(אִם בִּכְלָל יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁכְּדַאי לָדַעַת)


שֶׁאֲנִי שׁוּם דָּבָר".


יוֹתֵר מִבְּכָל פַּעַם אַחֶרֶת בְּחַיַּי אֲנִי מַבִּיט

וְיוֹדֵעַ, זֶה אֲנִי


וְאֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לָקַחַת

מִמֶּנִּי וַדָּאוּת זֹֹאת.


כֵּן, הִכְרַעְתִּי כְּבָר לִפְנֵי שָׁנִים,

לִהְיוֹת בַּפְּלִיאָה בְּלי חֲשָׁשׁ



  1. פוקנר  ↩

  2. יוסף ברודסקי  ↩

  3. מנדלשטאם, “מסע בארמניה”  ↩