1.

חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶכְתֹּב עַל הַסּוֹפֶרֶת דְּבוֹרָה בָּארוֹן

שֶׁשָּׁכְבָה עַל מִטָּתָהּ בִּרְחוֹב אוֹלִיפַנְט

וְחִכְּתָה לְמוֹתָהּ

נַעַר הָיִיתִי רָאִיתִי אוֹתָהּ בַּתְּמוּנוֹת. יָדָהּ

חֲבוּיָה בַּשַּׁרְווּל, קִמְרוֹן צֵל

נוֹפֵל עַל שְׂמִיכָתָהּ

מֵרָחוֹק בָּאתִי, חָצִיר נִדְבַּק לְבֹץ נְעָלַי

חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶכְתֹּב עַל הַסּוֹפֶרֶת דְּבוֹרָה בָּארוֹן

וְהַשִּׂיחָה תִּתְנַהֵל לְאִטָּהּ:

תֵּה כָּבוּי בַּסֵּפֶל, עַל צַלַּחְתָּהּ טִפּוֹת צֳרִי

וּבַאֲרוֹן הָרְפוּאוֹת צִנְצָנוֹת כְּחֻלּוֹת

דֹּק פַּרְפָּרִים מְכֻסֶּה הָרְאִי

אֲבָל הָרְחוֹבוֹת הִסְתַּכְסְכוּ עָלַי, הַלֵּילוֹת

הָיוּ יְקָרִים.

בִּרְחוֹב בְּרֶנֶר, בַּחֲדַר הַקִּבּוּץ, טִיבִּי הַהוּנְגָרִי

אָמַר כִּי בָּעִיר נְצוּרוֹת פְּלָאוֹת

וּבְיָדְךָ הַמַּפְתֵּחַ, טִיבִּי אָמַר

וּבְיָדְךָ הַמַּפְתֵּחַ לִפְתֹּחַ אוֹתָן

חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶכְתֹּב עַל הַסּוֹפֶרֶת דְּבוֹרָה בָּארוֹן

שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָהּ

גְּרוּמָה וַאֲפֵלָה, גּוֹסֶסֶת עַל מִטָּתָהּ.

יָבֵשׁ הֶחָצִיר כְּגוּשׁ נִשְׁבָּר

בְּיָדִי מַפְתֵּחַ שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם.

וְכָל הָאַשְׁמוֹת הָיוּ בְּתוֹכִי

אַךְ אֲנִי לֹא הָיִיתִי אָשֵׁם

וְרַקְדָנִיּוֹת הַיָּם, טִיבִּי אָמַר

וְאוֹרוֹת הָרְחוֹב, טִיבִּי אָמַר

וְיַיִן שׂוֹרֵף, טִיבִּי אָמַר.

הַנַּעַל נְקִיָּה, הַבֹּץ נִשְׁבַּר.

חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶכְתֹּב עַל הַסּוֹפֶרֶת דְּבוֹרָה בָּארוֹן

שֶׁחִכְּתָה לְמוֹתָהּ

וְעֵינֶיהָ, מֶה הָיוּ עֵינֶיהָ, שְׁנֵי נְיָרוֹת פֶּחָם,

גַּרְגְּרֵי חִטָּה מַשְׁחִירִים.

נַעַר הָיִיתִי רָאִיתִי אוֹתָהּ בִּתְמוּנוֹת. יָדָהּ

מְכֻסָּה וְהִיא מְכֻסָּה

וְרֹאשָׁהּ הָרָזֶה מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה

2.

לְטִיבִּי הָיָה שָׂפָם מְגֹהָץ לְצִדֵּי שְׂפָתָיו הַיָּפוֹת

אֶת אֲהוּבָתִי גָּנַב

וֶהֱבִיאָהּ אֶל מַחְסָן הַשְּׂעוֹרָה

רָאִיתִי בַּשָּׁמַיִם בְּרָקִים עוֹשִׂים מִסְגָּרוֹת שְׂרוּפוֹת

מִסָּבִיב לְעָב אַחַת

הוּא נָסַע לְהוּנְגַרְיָה לִפְנֵי הַמֶּרֶד הָאַחֲרוֹן

אֲהוּבָתִי הִתְחַתְּנָה בְּאַפְּרִיל עִם בָּחוּר לֹא רַע

מִנּוֹפֵי הַכְּפָר

חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶכְתֹּב עַל הַסּוֹפֶרֶת דְּבוֹרָה בָּארוֹן

חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּכַל לִרְאוֹתָהּ

חָשַׁבְתִּי לִהְיוֹת

פַּרְשִׁיָּה אַחַת בְּתוֹךְ פַּרְשִיּוֹת חַיֶּיהָ.

הָיָה נַעַר שֶׁשָּׁב עַל עִקְּבוֹתָיו, רְחוֹב אוֹלִיפַנְט

תֵּל־אָבִיב עֲיָרָה, כְּפָר, מוֹשָׁב,

אֲהוּבָתִי גְּנוּבָה כִּבְסִינֶמָה, כְּמוֹ בְּתֵאַטְרוֹן, אוֹ

בְּפֹּואֶזְיָה שֶׁל חַיִּים עֲמָמִיִּים

חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶכְתֹּב עַל הַסּוֹפֶרֶת דְּבוֹרָה בָּארוֹן

3.

מָה הָיִיתִי כּוֹתֵב עַל הָאִשָּׁה הַזֹּאת

אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב שֶׁהָיִיתִי יוֹדֵעַ

עַל הַמַּעֲקֶה הִנִּיחוּ מַצָּעֵי לָבָן לִפְנֵי הַגֵּרוּשׁ

אָרְזוּ פָּמוֹטִים, אֶת שִׂמְלַת הַכְּלוּלוֹת.

קַאיְרוֹ רְחוֹקָה אֲבָל הַחַיָּל הַטּוּרְקִי

מַקְשִׁיב. הוּא שׁוֹמֵעַ

אֶת קוֹל הַקַּטָּר הַנּוֹהֵם אֵלָיו, אֶת

רִשְׁרוּשׁ הַמִּדְבָּר בַּלַּיְלָה.

הוּא יִרְאֶה אוֹתָם בְּהִתְחַבֵּר הַמְּסִלּוֹת

וְהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ

אֵלּוּ נָסַע עִמָּם, אַךְ גַּם הֵם לֹא נָעוּ

וְהַגּוֹלִים הָיוּ בָּאֶרֶץ

עִם תַּרְנְגֹלֶת וְזַרְזִיר

מַהוּ הַדָּבָר שֶׁהָיִיתִי כּוֹתֵב עַל דְּבוֹרָה בָּארוֹן

וְעַל פָּרְשִׁיּוֹתֶיהָ

גַּלְגַּל הָעַיִן גַּרְגֵּר חִטָּה מַשְׁחִיר

יָדֶיהָ הַמְּכֻסּוֹת

וְהַחִוָּרוֹן הַצְּהַבְהַב בִּקְצֵה בַּתְּמוּנָה

אפריל 1986