אדם ברוך נולד ב־1945 ונפטר ב־2008. את מרבית חייו הבוגרים עשה בשדה התקשורת בתפקידים שונים, רובם מרכזיים, מהותיים ומשפיעים. במשך ארבעה עשורים כתב ופירסם אלפי רשימות בעיתונות הישראלית, ובהן שירטט דיוקן של חברה, של תרבות, של שפה. בספר זה בחרנו להתמקד בכתיבתו על תקשורת. ביקורתו, אבחנותיו, תיאוריו, חוקי יסוד ואתיקה אשר חזר וניסח.

ברוך חי בממלכה השביעית את חייו המקצועיים. בן שבע־עשרה החל לכתוב רשימות ב“הארץ”, ומשם יצא למסע שכלל את “ידיעות אחרונות”, “מושג”, “מוניטין”, “שישי”, “גלובס”, “מעריב” ואחרים.

במהלך השנים ברוך ערך, כתב, יזם, פיתח, תיחקר, ניהל, לימד, הִנחה והוביל את מערכת התקשורת בישראל. הוא הכיר היטב את מרכיביה: את מעגל ההון והמו"לים ואת השפעתו על העשייה העיתונאית, את הדפס, הקלדן, המגיה, המעצב, הצלם, הכתב, המפרסם, המפיץ, הקורא והקיוסק. ועל כל אלה גם כתב.

הספר אדם ברוך תקשורת הוא אנתולוגיה של טקסטים בנושא תקשורת. מתוך כל המאמרים, הכתבות והרשימות על תקשורת שפירסם ברוך במהלך ארבעים שנות כתיבה, בחרנו כשלוש מאות מייצגים. הטקסטים מוצגים כרונולוגית ומובאים כלשונם. פה ושם חרגנו מן הכרוניקה וריכזנו מקבץ טקסטים בנושאים מובהקים, שאליהם חזר והתייחס.

ברוך היה מורה, מנחה, מלמד, רב, שראה בהנחיית פרחי תקשורת, כמו בהנחיית הצרכן – הצופה או הקורא – חשיבות ראשונה. הנחייתו היתה ישירה, מרוכזת, חמורה ומדויקת. הוא לימד שפה, תרבות, ריאליזם. הוא הציע כיצד לקרוא ולהבין תקשורת ואיך ראוי לעסוק בה, לימד אתיקה ותיקן הלכות תקשורת פופולרית.

מבחר הקטעים באדם ברוך תקשורת מהווה, בין היתר, קודקס חוקים והלכות לכל איש תקשורת באשר הוא. תו תקן. תעודת הכשר מקצועית.

הטקסטים מציגים באמצעות סיפור, תיאור, עדות, ביקורת, את התפתחות התקשורת בארבעת העשורים האחרונים, מאותיות עופרת עד האות הדיגיטלית, ואת השינויים שחלו בכתיבתו של ברוך ובתפיסת עולמו. במקביל למעבר מתקשורת חד־ערוצית, מקומית, סגורה ומגויסת לתקשורת רב־ערוצית, גלובלית, אינטרנטית, ונטולת עריכה, התפתח אצל ברוך סגנון כתיבה מתומצת וחסכוני. ריאקציה לסרק, לנפח המלאכותי.

מלבד הקדמה קצרה זו, מובאים לפני הקורא דברים בשם אומרם. מבחר טקסטים של אדם ברוך.

עורכי הספר