בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים עוֹד נִשָּׂא הָאִילָן,

בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים עוֹד הָרוּחַ עוֹבֶרֶת

וְטוֹבִים הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר מֵעָלָיו

וְרַבִּים הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר מֵעָלָיו

וּכְבֵדָה עַל כְּתֵפָיו הַצַּמֶּרֶת.

כִּי בַּיּוֹם הֶחָזָק הוּא שִׁלַּח אֶת נוֹפוֹ,

כִּי בָּאוֹר הַגָּבוֹהַּ יִרְאֶה אֶת סוֹפוֹ,

כִּי נַפְשׁוֹ הָעֵצִית עוֹד סוֹעָה וְאוֹהֶבֶת,

עַל כֵּן זֶה נוֹפוֹ –

כַּשַּׁלְהֶבֶת.

וּבְלַיְלָה אֶחָד בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל,

בְּבוֹא הָרוּחוֹת הַתּוֹעִים לְפָקְדוֹ,

בִּנְפֹל הַשָּׁמַיִם עָלָיו לְבַדּוֹ,

יֶאֱסֹף אֶת נוֹפָיו אֶל גִּזְעוֹ הֶעָמֹק

וְיִשְׁתֹּק.