לאברהם חלפי

זֶה עֵץ שֶׁהִפְרִיא עַל הָהָר,

אֵצֵא לְבַכּוֹת אֶת עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת,

אֶצְבֹּר הַזָּהָב הַנִּגָּר.

אֶצְבֹּר וְאוֹסִיף וְאֵלֵכָה,

יָבוֹא הַיָּרֵחַ בַּלֵּיל,

יָאִיר לִי הַדֶּרֶך אֵלֶיךָ.

רַב הַזָּהָב הַנּוֹפֵל,

יְכַס הַשְּׁבִילִים בַּחֲלוֹם עִקְּבוֹתֶיךָ,

יָלִיט עַפְרוֹתֶיךָ בַּצֵּל.

רוּחַ תָּבוֹא בַּשַּׁלֶּכֶת,

תָּנִיב הַשָּׂדוֹת הַבּוֹכִים,

תָּשִׁיב לִי הַדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ.

אָבוֹא עַד עֵינֶיךָ שֶׁלְּךָ,

אָבוֹא וְאֶגְמַע שַׁלְוָתְךָ הַמְבֹרֶכֶת,

אֶשַּׁק יָדְךָ הַשְּׁלוּחָה.

הֱיֵה מְנַגֵּן לִי שִׁיר נֶכֶר,

הֱיֵה מְלַחֵשׁ לִי שִׁיר חוֹף,

כַּאֲשֶׁר לְאַלְפֵי אוֹהֲבֶיךָ.

יָבוֹא בִּי אוֹרְךָ הַמּוֹלֵךְ,

תָּבוֹא חֶמְלָתְךָ בִּי בָּרֹן וּבַבֶּכֶה.

אוּלַי עוֹד אֵלֵך וְאֵלֵךְ…