הָבִי לִי שֶׁקֶט מְעַט, נַעֲרָה –

שֶׁאֶתֵּן בָּךְ עֵינַי וְאֶרְאֶה אוֹתָךְ תְּכֵלֶת וָאוֹר וְנֹעַם וְחֶסֶד הַרְבֵּה,

שֶׁאָשִׂים רֹאשִׁי בְּחֵיקֵךְ וְאֶשְׁמַע אֶל לִבֵּךְ הַהוֹמֶה לִי

מִתְּהוֹם הָעוֹלָם.

הָבִי לִי שֶׁקֶט בְּחֶסֶד יָדֵךְ הַקְּטַנָּה, לֵידַע קִרְבָתֵךְ וְלִשְׁכֹּר,

עַל לֹבֶן גּוּפִי תְּלַטְּפִינִי, לָאוֹר בְּזִיוֵךְ וְלִטְהֹר,

לִשְׁפֹּעַ עָלַי מִטּוּבֵךְ, טוּב אִשָּׁה רַחוּמָה, אִמָּהִית,

שֶׁיֵּשׁ לָהּ רָב לְהַעֲנִיק וְאֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת מְאוּם

וְרַק שֶׁנּוֹשֵׂאת הִיא הַכְּאֵב וְהַצַּעַר בַּיְקוּם

כִּנְשׂא הָעוֹלָל הָאִלֵּם.

שֶׁיָּבוֹא בִּי הָאשֶׁר הַזֶּה בְּתִקְוַת פִּרְיוֹנֵךְ הַטּוֹבָה,

שֶׁיְּהֵא עוֹד הָעֹז בְּתוֹכִי לִתְעֹות עַל יָדֵךְ וְלַחֲלֹם

עַל זֹהַר שְׁבִילִים בַּלֵּילוֹת, עַל נַהַם הָרוּחַ בָּהָר; –

בּוֹאִי וּשְׁבִי עַל יָדִי וְאִמְרִי לִי: שָׁגִיתָ מְאֹד,

וְרַק שֶׁעָיֵף אַתָּה כֹּה מִדֶּרֶךְ רַבָּה וְעִקֶּשֶׁת –

עוֹד יֵשְׁ נְהָרָה בַּלֵּילוֹת וְיֵשׁ יְקִיצָה בַּשְּׁחָרִים

וְיֵשׁ עוֹד שָׁעוֹת בְּרוּכוֹת שֶׁאָדָם מְחַיֵּךְ לְאָדָם

וּמוֹצֵא אֶת דַּרְכּוֹ בָּעוֹלָם –

בּוֹאִי אֵלַי, עַל יָדִי, שֶׁאֶרְאֵךְ, אֲמֻשֵּׁךְ בִּבְשָׂרִי,

כִּי אוּלַי לֹא אֱמֶת בַּמַּרְאֶה וְאוּלַי רַק מָשָׁל בַּמִּשְׁמָע,

אוּלַי לֹא אֲנִי הוּא אֲנִי הָאוֹהֵב אֶת פָּנַיִךְ מְאֹד

וְלֹא אַתְּ הַלּוֹהֶבֶת כִּסְנֶה מְבֹעָר לְנֶגְדִּי –

תְּנִי, אֹחֵז בְּיָדֵךְ הַחַמָּה, כִּי עָצַם בִּי הַפַּחַד פִּתְאֹם,

כִּי אֵין לִי עוֹד זֹהַר אַחֵר מִזֹּהַר גּוּפֵךְ הָאֶחָד

שֶׁשַּׁבְתִּי אֵלָיו שִׁיבַת חוֹף נִדָּחִים מֵאֶלֶף אִיִּים עֲלֵי יָם

לִבְכּוֹת אֶל תּוֹכוֹ וְלָנוּד.

הָבִי לִי שֶׁקֶט מְעַט, לוּ רַק שֶׁקֶט מְעַט נַעֲרָה…