בַּמִּשְׁעוֹלִים מִכָּאן מַפְצִיעַ אוֹר הַשַּׁחַר,

אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁנִּכְחוֹ אָהַבְנוּ כָּכָה,

אוּלַי נִקְרָא לוֹ שׁוּב בָּרוּחַ וּבַזֶּמֶר,

אוּלַי נֵלֵךְ אֵלָיו בַּשְּׁבִיל שֶׁאֵין לוֹ גֶמֶר,

אוּלַי נִפְנֶה וְכָךְ נֹאמַר אֵלָיו: אָחִינוּ,

עֲטֵה אֶת מַלְבּוּשֵׁי הַחַג וּמְשׁוֹל,

כִּי זֹאת הַדֶּרֶךְ שֶׁחִיַּכְנוּ וּבָכִינוּ

כִּי זֹאת הַדֶּרֶךְ שֶׁנּוֹלַדְנוּ בָּהּ אֶתְמוֹל.

אוּלַי נֵשֵׁב פֹּה וְאָשִׁירָה לָךְ בַּלָּדוֹת,

אוּלַי אֶשָּׂא אוֹתָךְ לַיַּעַר וְנָלִין,

לְכִי אֵלַי, קִרְאִי אֵלַי: אוֹרְלַנְדוֹ –

וְאָנֹכִי אֵלַיִךְ: רוֹזַלִינְד.

פֹּה שׁוּב נוֹפֵי הַיְּעָרוֹת אֲשֶׁר זָנַחְנוּ,

פֹּה שׁוּב שׁוֹתְקִים הָאֲגַמִּים מֵאֵין הַשִּׁיר,

אַךְ אָנוּ אֶת הַשִּׁיר עוֹד לֹא שָׁכַחְנוּ

וְזֶה יוֹמֵנוּ גֵא עוֹד וְצָעִיר.

עַד הַשְּׁקִיעָה הָאַחֲרוֹנָה, עַד מוֹת הַסַּהַר,

עַד הַנָּמֵר הָאַחֲרוֹן בְּתוֹךְ הַיַּעַר

נֹאהַב עוֹד, נֶעֱגַב עוֹד וְנִצְעַד עוֹד

אֶל נוֹף הָאֲגַמִּים וְהַבַּלָּדוֹת.