(1932־1865)

יָמִים רִאשׁוֹנִים בַּמּוֹשָׁבָה רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה. הַמִּתְיַשְּׁבִים אַךְ מַתְחִילִים לִתְקֹעַ יָתֵד בְּאַדְמַת הַחוֹל שֶׁל “עֵין־הַקּוֹרֵא”. שְׁמָמָה מִסָּבִיב.

הֲיַעֲלֶה בִּידֵי הַמִּתְאַחֲזִים לְהִשָּׁאֵר כָּאן? הַכֹּל תָּלוּי בַּבְּאֵר. אִם יִמָּצְאוּ מַיִם חַיִּים בַּמָּקוֹם הַזֶּה יֵשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים פֹּה, וָלֹא ­– מִי יוֹדֵעַ. חוֹפְרִים בְּאֵר. הֶעֱמִיקוּ חֲפֹר, כְּבָר הִגִּיעוּ עַד שְׁלשִׁים מֶטֶר ­– וּמַיִם אָיִן. הַפּוֹעֲלִים הָעַרְבִים אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ בַּחֲפִירָה מְפַחֲדִים לִצְלֹל בַּבּוֹר הֶעָמֹק. גַּם בֵּין הַמִּתְנַחֲלִים בַּמּוֹשָׁבָה אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יִצְלָח לַמְּלָאכָה. אֲחָדִים מִן הָאִכָּרִים אֲשֶׁר רָצוּ לָרֶדֶת, מִשֶּׁנִּתְלוּ עַל פִּי־הַבְּאֵר הַפָּעוּר, הִתְחִיל רֹאשָׁם סוֹבֵב וְכִמְעַט שֶׁהִתְעַלְּפוּ. עָבְדוּ בְּמַכְשִׁירִים פְּשׁוּטִים. הַיּוֹרֵד אֶל הַבְּאֵר קוֹשְׁרִים אוֹתוֹ בְּחֶבֶל הַמִּסְתּוֹבֵב עַל גַּלְגַּל וּמוֹרִידִים אוֹתוֹ. הָאָדָם הַקָּשׁוּר אֶל הַחֶבֶל מִסְתּוֹבֵב כִּסְבִיבוֹן וְנִפְגָע בְּדָפְנֵי הַבְּאֵר, עַד הַגִּיעוֹ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר יוּכַל לְהַעֲמִיד אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו. שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים דְּרוּשִׁים לַעֲבוֹדַת הַקְּדִיחָה לְמַטָּה. וְהִנֵּה נִמְצְאוּ שְׁלשָׁה מִתְנַדְּבִים מִפּוֹעֲלֵי הַמּוֹשָׁבָה.

עוֹבְרִים יָמִים וְשָׁבוּעוֹת וְהַקְּדִיחָה נִמְשֶׁכֶת. כָּל בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה עוֹמְדִים לְיַד הַבְּאֵר וּמְצַפִּים לִבְשׂוֹרַת הַמַּיִם.

יוֹם אֶחָד, אַחֲרֵי תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה שֶׁל קְדִיחָה בְּאֶבֶן־סִיד, שָׁקַע הַמַּקְדֵּחַ בְּקַלּוּת. מִמְּצוּלוֹת הַבְּאֵר נִשְׁמְעָה הַקְּרִיאָה:

– מַיִם!

הַבְּשׂוֹרָה עָלְתָה לַמָּרוֹם מִפִּי הַחוֹפֵר הַצָּעִיר: חַיִּים חִיסִין.

אֶרֶץ רוּסְיָה בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים לַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה. הַנֹּעַר הַיְּהוּדִי הִתְחִיל לִלְמֹד אֶת לְשׁוֹן הָאָרֶץ, לְבַקֵּר בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר הָרוּסִים, לְקַבֵּל אֶת הַמִּנְהָגִים שֶׁל עַם־הָאָרֶץ, וְנָשָׂא אֶת נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת אֶזְרַח הָאָרֶץ הַגְּדוֹלָה, אֶזְרָחִים גְּמוּרִים בַּכֹּל. גָּבְרָה הַשְּׁאִיפָה לְהַשְׂכָּלָה, וְהַשְׂכָּלָה לְפִי הַמּוּבָן שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם הִיא רוּסִית, סִפְרוּת וְשִׁירָה רוּסִית וּדְאָגָה לַהֲמוֹנֵי הָעָם הָרוּסִי הַמְדֻכָּאִים תַּחַת שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים עָרִיצִים. רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵחֵלוּ שׁוֹכְחִים אֶת מוֹצָאָם הַיְּהוּדִי וְהִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם מֵעֱנוּת עַמָּם, וְכָל מַעְיָנָם וְשִׂיחָם בַּתַּרְבּוּת הָרוּסִית וּבְחַיֵּי הָעָם הָרוּסִי.

בַּיָּמִים הָהֵם הֶאֱמִינוּ גַם מַשְׂכִּילֵי הַיְּהוּדִים בָּאֲרָצוֹת הָאֲחֵרוֹת, כִּי בַּעֲלוֹת שֶׁמֶשׁ הַהַשְׂכָּלָה לְהָאִיר לָעוֹלָם, יָגוֹזוּ גַם מַחֲשַׁכֵי חַיָּיו שֶׁל הַיְּהוּדִי. אוֹר הַהַשְׂכָּלָה יְפַזֵּר אֶת כָּל הָעֲנָנִים שֶׁל אֱמוּנוֹת־הֶבֶל, שֶׁל שִׂנְאַת־עַמִּים, שֶׁל קִנְאַת־דָּת, שֶׁל גְּזֵרוֹת וּרְדִיפוֹת. וּבְעוֹלָם מְתֻקָּן זֶה יֵקַל גַּם לַיְּהוּדִים לִחְיוֹת בֵּין הָעַמִּים וְיִהְיוּ אֶזְרְחֵי הָאָרֶץ בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה.

אַךְ לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת נִתְבַּדְּתָה. שִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל הֵרִימָה רֹאשׁ. בְּרוּסְיָה גָבְרָה הָרָעָה. גַּל שֶׁל פְּרָעוֹת הֵצִיף יוֹתֵר מִמָּאתַיִם יִשּׁוּבִים שֶׁל יְהוּדִים. הֲרוּגִים וּפְצוּעִים, שׁוֹד וְחָמָס ­– וְהַמֶּמְשָׁלָה הָרוּסִית הַתַּקִּיפָה עוֹשָׂה אֶת עַצְמָהּ כְּלֹא רוֹאָה. אֵינָהּ עוֹצֶרֶת. הַמַּכָּה הָיְתָה קָשָׁה וּבִלְתִּי צְפוּיָה. בְּבַת אַחַת נָגוֹזוּ הַחֲלוֹמוֹת עַל הִתְעָרוּת בְּאַרְצוֹת הַגּוֹיִים.

“מִי אַתָּה?” זוֹ הַשְּׁאֵלָה נָקְבָה אֶת הַלְּבָבוֹת. וּמִמַּעֲמַקִּים פָּרְצָה הַתְּשׁוּבָה: “יְהוּדִי אֲנִי”… וּצְעִירִים בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ, שֶׁהֵעֵזוּ לַחְשֹׁב אֶת מַחֲשַׁבְתָּם בְּעַצְמָם, אָמְרוּ לְעַצְמָם: אֵינֶנּוּ רוֹצִים לִחְיוֹת בְּחֶסֶד זָרִים. אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת יְהוּדִים בְּנֵי חוֹרִין. נֵצֵא מִתּוֹךְ הַגָּלוּת.

בֵּין הַתּוֹעִים שֶׁמָּצְאוּ אֶת דַּרְכָּם ­– גַם הַצָּעִיר חַיִּים חִיסִין, בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה, תַּלְמִיד הַגִּמְנַסְיָה בְּמוֹסְקְבָה. הוּא יָדַע אֶת הַקַּו הַיָּשָׁר, מִן הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַמַּעֲשֶׂה. “בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה” ­– לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

בְּחַרְקוֹב נוֹצְרָה הָאֲגֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּשֵׁם בִּיל"וּ. מֵאוֹת צְעִירִים מֵעָרִים שׁוֹנוֹת, מִתַּלְמִידֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת בְּקִיּוֹב, וַרְשָׁה, מוֹסְקְבָה וּפֶּטֶרְבּוּרְג נִסְפְּחוּ עָלֶיהָ. הֵחֵלּוּ מְתַכְּנִים תָּכְנִיּוֹת עַל עֲלִיָּה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל חַיֵּי עֲבוֹדָה. וּבַקְּבוּצָה הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר בְּמוֹסְקְבָה הָיוּ חַיִּים חִיסִין, יְחִיאֵל צְ’לֶנוֹב וּמ. אוּסִישְׁקִין. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַרְבִּים לְהִתְוַכֵּחַ: מַה יִהְיוּ סִדְרֵי הַמְּדִינָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַבְּנוּיָה? הֲיִמְלֹךְ בָּהּ מֶלֶךְ אוֹ רֶפּוּבְּלִיקָה תָּקוּם? אַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ לָדוּן בַּשְׁאֵלָה: מִי וָמִי יַעֲלֶה בָּרִאשׁוֹנָה לָאָרֶץ? חִיסִין, הַצָּעִיר, הַצָּנוּם, בַּעַל הַמִּשְׁקָפַיִם, לָבוּשׁ חֻלְצָה אֲדֻמָּה ­– הָיָה מֵגֵן בְּתֹקֶף עַל דַּעְתּוֹ: רַק צְעִירִים פְּשׁוּטִים, לֹא מְפֻנָּקִים, שֶׁכְּבָר הֻרְגְּלוּ לְחַיִּים קָשִׁים, הֵם־הֵם שֶׁצְּרִיכִים לִנְסֹעַ לָאָרֶץ. רַק הֵם יוּכְלוּ לְשַׁמֵּשׁ מוֹפֵת בְּחַיֵּי עֲבוֹדָה וָסֵבֶל לִשְׁאָר חַבְרֵיהֶם שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרֵיהֶם.

חִיסִין לֹא הָיָה נוֹאֵם, אוּלָם יָדַע לְהָגֵן בְּעֹז וּבְהִגָּיוֹן עַל דֵּעוֹתָיו. הוּא הִשְׁפִּיעַ עַל שׁוֹמְעָיו, דַּעְתּוֹ נִתְקַבְּלָה. בֵּין שִׁבְעַת הָעוֹלִים הָרִאשׁוֹנִים מִן הַקְּבוּצָה הַמּוֹסְקְבָאִית הָיוּ חַיִּים חִיסִין וַאֲרוּסָתוֹ פַנִי פַּרִיזֶר.

חֲלוֹמוֹת רַבִּים הָיוּ לִבְנֵי בִּיל“וּ עַל יִסּוּד מוֹשָׁבָה לְמוֹפֵת. אַךְ הַחֲלוֹמוֹת נֻפְּצוּ חִישׁ אֶל סֶלַע הַחַיִּים הַקָּשִׁים שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם. רַבִּים נוֹאֲשׁוּ מַהֵר וְנִפְזְרוּ לְכָל רוּחַ. אַךְ עַזֵּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁבְּקֶרֶב הַבִּיל”וּיִים לֹא נִרְתְּעוּ אָחוֹר. בְּמִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל מָצְאוּ הַבִּילוּ“יִים מְקוֹם עֲבוֹדָה. בְּאַחַד הַפַּרְדֵּסִים בְּיָפוֹ שָׂכְרוּ לָהֶם דִּירָה וּמִפֹּה הָלְכוּ יוֹם יוֹם לַעֲבוֹדָה. הָאָרֶץ לֹא הוֹשִׁיטָה לְבָנֶיהָ הַשָּׁבִים יַד אֵם חוֹמֶלֶת. עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּאָרֶץ שׁוּם מָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יוּכְלוּ לִמְצֹא עֲבוֹדָה וּמִחְיָה, מִחוּץ לְמִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל. וּמְנַהֵל מִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל, הִירְשׁ, לֹא הֵבִין לְמַשְׂאַת נַפְשָׁם שֶׁל הַבִּיל”וּיִים, הָרוֹצִים לִחְיוֹת חַיֵּי עֲבוֹדָה. בְּעַד עֲבוֹדָתָם קָבַע שָׂכָר מֻעָט. נוֹגְשִׂים עַרְבִיִּים הִפְקִיד עֲלֵיהֶם לְזָרְזָם, וְהֶעֱבִידָם בְּכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה. הִירְשׁ נִתְכַּוֵּן לְהַכְבִּיד עֲלֵיהֶם אֶת הָעֲבוֹדָה, לְמַעַן יַעַזְבוּ אֶת “חֲלוֹמוֹתֵיהֶם”.

הַתַּלְמִיד הַצָּעִיר הִפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלֵי כֻּתָֻנְתּוֹ, הֵנִיף אֶת הַמַּעְדֵּר וְהוֹרִידוֹ, הֵנִיף וְהוֹרִיד בְּכָל מֶרֶץ עֲלוּמָיו וְחֹם נַפְשׁוֹ. לֹא עָבְרָה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְהַיָּדַיִם הַבִּלְתִּי אֲמוּנוֹת שֶׁל הַצָּעִיר “הַפָּשׁוּט וְהַבִּלְתִּי מְפֻנָק” הֶעֱלוּ אֲבַעְבּוּעוֹת, הָאֲבַעְבּוּעוֹת נִתְפַּקְעוּ וְזָבוּ דָם. הַכְּאֵב גָּדַל מְאֹד וְהוּא הֻכְרַח לְהַנִּיחַ אֶת הַמַּעְדֵּר. אֲבָל מִיָּד הִתְעוֹרֵר בְּקִרְבּוֹ רֶגֶשׁ הַנֹּחַם עַל “קַטְנוּת נַפְשׁוֹ”: “וְכִי כָּךְ אַתָּה רוֹצֶה לְהוֹכִיחַ שֶׁהַיְּהוּדִים מְסֻגָּלִים לַעֲבוֹדָה גוּפָנִית?” וְשׁוּב לֹא הוֹצִיא אֶת מַעְדְּרוֹ מִיָּדוֹ עַד צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן. הַגַב כָּאַב, חֻלְיוֹתָיו כְּאִלּוּ נִתְפַּקְּקוּ, אַךְ הַצָּעִיר לֹא רִחֵם עַל עַצְמוֹ ­– הוּא נָטַל עָלָיו חוֹבַת הַמַּעְדֵּר וַיְקַיְּמֶנָּה.

כָּךְ עָבַד חִיסִין שֶׁבַע שָׁנִים. חוֹפֵר בְּאֵר בְּרִאשׁוֹן, עוֹבֵד כְּעֶגְלוֹן בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם, עוֹשֶׂה כָּל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה בִּגְדֵרָה, בּוֹנֶה בָּהּ אֶת הָרֶפֶת הָרִאשׁוֹנָה, עוֹמֵד בַּמַּעֲרָכָה בְּכָל הִתְנַפְּלוּת מִצַּד הַשְּׁכֵנִים מֵהַכְּפָר הָעֲרָבִי קַטְרָה, סוֹפֵג מַכּוֹת וּמֵגֵן עַל כְּבוֹד מוֹשַׁבְתּוֹ בְּעֹז רוּחַ. בִּשְׁעוֹת הַמְּנוּחָה וּבִימוֹת חַג יוֹדֵעַ חִיסִין גַּם לִשְׂמֹחַ וּלְשַׂמֵּחַ. הוּא הָרוּחַ הַחַיָּה בַּחֶבְרָה. הוּא נוֹתֵן בְּשִׁיר קוֹלוֹ. חוֹרֵז חֲרוּזִים מְבַדְּחִים, מְנַצֵּחַ עַל מַקְהֵלַת הַמְסֻבִּים, שָׁר וּמַצִּיג “אוֹפֶּרוֹת”, לְשִׂמְחַת לֵב חֲבֵרָיו וּמַכָּרָיו.

וְהַצָּעִיר הָעַלִּיז הַזֶּה יוֹדֵעַ עוֹד דָּבָר: הוּא מִתְיַחֵד לִפְרָקִים עִם נַפְשׁוֹ וּמַעֲלֶה עַל גַבֵּי הַנְּיָר אֶת רִשְׁמֵי חַיָּיו בָּאָרֶץ. כָּל אֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה הוּא רוֹשֵׁם, כָּל פְּרָט ­– חָשׁוּב, וְכָךְ נוֹצְרָה אַחַת הַתְּעוּדוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר מֵהַתְּקוּפָה הַזֹּאת, רֵאשִׁית הַהִתְיַשְּׁבוּת בָּאָרֶץ מִלִּפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה ­– “יוֹמַן אַחַד הַבִּיל”וּיִים". דְּבָרָיו אֵלֶּה נִתְפַּרְסְמוּ לְאַחַר שָׁנִים בָּעִתּוֹנִים הַיְּהוּדִיִּים הָרוּסִים, וְרַבִּים גַּם רַבִּים מִן הַחֲלוּצִים הָעֲתִידִים שָׁאֲבוּ אֶת יְדִיעוֹתֵיהֶם עַל הָאָרֶץ וְהַמִּתְרַחֵשׁ בָּהּ מִן הָרְשִׁימוֹת הַלָּלוּ. חִיסִין הָיָה, אֵפוֹא, אַחַד הַסּוֹפְרִים הַחֲשׁוּבִים וְהָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר סִפְּרוּ לְדוֹרָם עַל הַמִּתְרַחֵשׁ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁאִירוּ לָנוּ זִכְרוֹנוֹת מִן הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים.

בִּנְיַן גְּדֵרָה הִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת. הַבִּילוּ"יִים עָבְדוּ, רָעֲבוּ, סִכְּנוּ אֶת נַפְשָׁם, גָּרוּ בִּצְרִיף רָעוּעַ, שָׁתוּ מַיִם מְרֻפָּשִׁים, וְהַמֶּשֶׁק לֹא נִבְנָה. הָיוּ זְקוּקִים לִתְמִיכָה מֵאֵת וַעַד חוֹבְבֵי צִיּוֹן, וְאַחֲרֵי כָּל הֶעָמָל וְהַתְּלָאָה כְּאִלּוּ אָכְלוּ לֶחֶם חֶסֶד. בַּיָּמִים הָהֵם סִדֵּר לוֹ חִיסִין עֶגְלַת־נוֹסְעִים וְהָיָה לְעֶגְלוֹן הַמַּסִּיעַ נוֹסְעִים לִירוּשָׁלַיִם. בִּמְלַאכְתּוֹ זוֹ לֹא הֵאִירָה לוֹ הַהַצְלָחָה פָּנִים. מְלָאכָה אַחֶרֶת לֹא יָדַע.

יָדָיו רָפוּ, אַךְ הָאֱמוּנָה כִּי לְעַם יִשְׂרָאֵל מַטָּרָה נִשְׂגָּבָה בָּאָרֶץ עוֹד הִתְגַּבְּרָה בְּלִבּוֹ. אָז הֶחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ לָצֵאת אֶת הָאָרֶץ, לִלְמֹד אֵיזוֹ מְלָאכָה וְלָשׁוּב אֵלֶיהָ מוּכָן יוֹתֵר מֵאֲשֶר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. וְהוּא בַּעַל מִשְׁפָּחָה ­– אָב לִילָדִים.

עָבְרוּ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנִים.

אִישׁ לֹא צָעִיר, רָכוּב עַל חֲמוֹר, וְהַמִּקְטֶרֶת אֲשֶׁר בְּפִיו מַעֲלָה עָשָׁן. הַחֲמוֹר מְשָׂרֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ בִּשְׁעָטָה קַלָּה ­– רוֹכְבוֹ מֵאִיץ בּוֹ רַכּוֹת. מִבַּעַד לַמִּשְׁקָפַיִם נִבָּטוֹת עֵינַיִם עֵרוֹת, הָרוֹאוֹת הַכֹּל מִסָּבִיב, אַךְ מְרֻכָּזוֹת כְּלַפֵּי פְּנִים. הִנֵּה יָרַד הָרוֹכֵב, קָשַׁר אֶת הַחֲמוֹר אֶל סוֹרֵג־הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר בַּחַלּוֹן וְנִכְנַס הַבַּיְתָה. הוּא בָּא לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, הוּא מוֹצִיא אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת מִכִּיסוֹ, מַנִּיחָהּ עַל חָזֵהוּ שֶׁל הַחוֹלֶה, מַאֲזִין, מַקְשִׁיב, מוֹדֵד אֶת הַחֹם, מְנַחֵם, מַשְׁקִיט, רוֹשֵׁם תְּרוּפָה ­– הוּקַל.

זֶהוּ חִיסִין הָרוֹפֵא.

מִסָּבִיב לוֹ חֲלוּצִים חֲדָשִׁים, בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּמוֹ הַחֲלוּצִים הָרִאשׁוֹנִים, הַבִּיל"וּיִים, עִם אוֹתָם הָרְצוֹנוֹת וְאוֹתָם הַחֲלוֹמוֹת. חִיסִין הוּא הָרוֹפֵא שֶׁלָּהֶם. אַךְ הוּא לֹא רַק מְרַפֵּא חוֹלִים. הוּא גַּם בָּא־כֹּחַ חוֹבְבֵי צִיּוֹן בָּאָרֶץ. יוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ הָעוֹבֵד. יוֹדֵעַ אֶת דַּרְכֵי־הַיִּשּׁוּב. אֵינֶנּוּ נוֹהֵג שְׂרָרָה. מַחֲשַׁבְתּוֹ נְתוּנָה לְיִסּוּד מוֹשָׁבֵי עוֹבְדִים.

אָז נוֹסְדוּ שְׁנֵי מוֹשָׁבֵי עוֹבְדִים: עֵין־גַּנִּים וְנַחֲלַת־יְהוּדָה. בִּפְרֹץ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם עוֹמֵד חִיסִין עַל הַמִּשְׁמָר. הוּא, אֶזְרַח הָאָרֶץ, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ חוֹבוֹת הַמְּדִינָה. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חֲמִשִּׁים וְשָׁלֹש שָׁנִים גֻּיַּס לַצָּבָא הַתֻּרְכִּי; הָרוֹפֵא יָרַד מֵעַל חֲמוֹרוֹ, לָבַשׁ מַדֵּי קָצִין תֻּרְכִּי וְחֶרֶב חֲגוּרָה לְמָתְנָיו. הוּא עוֹבֵד בְּבֵית־הַחוֹלִים הַצְּבָאִי.

יָמִים קָשִׁים בָּאוּ אָז עַל הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי, שֶׁהָיָה מְנֻתָּק מִכָּל הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי. הַמֶּמְשָׁלָה הַתֻּרְכִּית רוֹדֶפֶת אֶת הַצִּיּוֹנוּת, עַל כָּל חָשׁוּד בְּצִיּוֹנוּת מַבִּיטִים בְּשֶׁבַע עֵינַיִם, וְרַבִּים נִשְׁלָחִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְתֻרְכִּיָּה. חִיסִין אֵינוֹ נוֹפֵל בְּרוּחוֹ, הַ“קָּצִין הַתֻּרְכִּי” יוֹדֵעַ לְהִתְלוֹצֵץ עַל צָרוֹת הָרֶגַע וּלְעוֹדֵד אֶת חֲבֵרָיו וִידִידָיו.

אַחֲרֵי שֶׁכָּבְשׁוּ הָאַנְגְּלִים אֶת הָאָרֶץ חָזַר חִיסִין לְתֵל־אָבִיב, שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ גֹּרְשׁוּ עַל יְדֵי הַמֶּמְשָׁלָה הַתֻּרְכִּית. הִנֵּה הוּא עוֹמֵד בַּגִּנָּה אֲשֶׁר עַל יַד בֵּיתוֹ, עוֹדֵר אֶת הָעֵצִים, מְזַמֵּר אֶת הַשִּׂיחִים, מַשְׁקֶה אוֹתָם. כָּל תְּנוּעָה אוֹמֶרֶת אַהֲבָה לַעֲבוֹדָה זוֹ. קַו זֹהַר מִן הַיָּמִים הָהֵם, יְמֵי בִּיל"וּ הָרִאשׁוֹנִים, קוֹרֵן לוֹ מִבַּעַד לְעַנְפֵי הָעֵצִים לְיַד בֵּיתוֹ. הוּא מַמְשִׁיךְ.

וְכָךְ עַד שְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת ­– שְׁנַת הַשִּׁשִּׁים וָשֶׁבַע לִימֵי חַיָּיו.

(תרצ"ג)