פחות מחודש לפני הבחירות הכלליות בבריטניה נראית המערכה, מנקודת־הראות של ג’ון מייג’ור והמפלגה השמרנית השלטת זה שנות דור, כאבודה מראש. הסקרים מנבאים ניצחון מוחץ למפלגת הלייבור, וזאת בקירבה רבה ליום הבחירות מכדי שהשמרנים יוכלו לקוות לתמורה רצינית. כך שקשה לצפות שישובו הנסים הקודמים שקרו לשמרנים, שפיגרו בסקרים אך ניצחו בבחירות, בייחוד שבראש הלייבור עומד איש מרשים, שחולל תמורות־יסוד במפלגה הסוציאליסטית־לשעבר ועשאהּ מפלגת מרכז.

דייוויד פרוסט ריאיין את ג’ון מייג’ור ב“ארוחת בוקר עם דייוויד פרוסט” (בי־בי־סי וורלד סרוויס, כבלים, יום א', שעה 16:05) למחרת היום שבו הביא האיום של הצבא הרפובליקאי האירי לביטול תחרות הסוסים הלאומית, ה“גראנד נשיונל”.

תגובתו של מייג’ור היתה צפויה, אך הוא סיפק גשר לשיחה על הנושא העיקרי באומרו שלא ראה צורך לפנות לטוני בלייר כדי ששניהם ייצאו בהצהרה משותפת, של הממשל והאופוזיציה, נגד ארגון הטרור האירי. לא היה בדבריו כל רמז של גנאי כלפי בלייר, אבל דייוויד פרוסט קישר ברוב מיומנות בין הדברים ושאל את מייג’ור אם נכונה הטענה שהוא פנה בייאושו להשמצות אישיות.

מייג’ור דחה את הטענה, אבל תקף מן הצד, דרך האשמה ב“פלאגיאט”, הקרובה להשמצות האישיות. שהרי השמרנים טוענים, לא בלי הוכחות, שמצע הלייבור הוא גניבה של כל התוכניות הוותיקות של השמרנים. “המצע שלהם הוא שלנו”, אומר מייג’ור (נזכרתי משום מה בהשמצתו של האירי אוסקר ויילד על האנגלים: “כל אנגלי הוא אנגלי אחר”…); אלא ש“טבעה של החיה”, גורס מייג’ור, הוא שאנשי הלייבור אינם מסוגלים להוציא לפועל את המדיניות השמרנית.

“אתה מדבר מנקודת־ראותו של איש נרדף”, אומר דייוויד פרוסט, “אתה האנדרדוג בקרב הזה”. מייג’ור מכחיש את נחיתותו ומבטיח ששוב תהיה הפתעה רבתי לבריטניה ולעולם כולו: השמרנים שוב ינצחו. “פשוט, אין ברירה אחרת”.

הארץ 11.4.97