מַה זֶּה קָרָה לַחִלָּזוֹן

שֶׁכֹּה זוֹחֵל בְּחִפָּזוֹן?

אֶת רֹאשׁוֹ הִרְכִּין,

מְשׁוֹשָׁיו הִצְפִּין,

וְאָץ וְדָץ עַל יַד הָעֵץ

אֶל הַשְּׁלוּלִית, לְהִתְרַחֵץ.

הַשֶּׁמֶשׁ מִמַּעַל בּוֹעֵר כָּאֵשׁ,

הַחִלָּזוֹן פּוֹחֵד וְחוֹשֵׁשׁ,

פֶּן הַשְּׁלוּלִית חִישׁ תִּתְיַבֵּשׁ.

הִנֵּה הַלַּיְלָה חֲגִיגָה בַּכְּרָךְ —

וְלֹא נָאֶה לִרְקֹד מְלֻכְלָךְ.