לֹא נָנוּם וְלֹא נִישַׁן
מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן.
בְּסֻכַּת הַסְּכָךְ
נֵשֵׁב, נָשִׁיר, נִשְׂמָח.
יָרֵחַ יִשְׁאַל מֵרוֹם:
מָה הַשִּׂמְחָה הַיּוֹם?
וְנַעֲנֶה בְּשִׁיר:
כָּלָה קָצִיר, בָּצִיר!
יֵשׁ לֶחֶם, יַיִן לָרֹב;
הוֹי מַה־נָּעִים, מַה־טּוֹב!
כָּעֵת לִקְרַאת הַסְּתָו
נָנִיעַ הַלּוּלָב:
דַּיְּכֶם, יָמִים חַמִּים!
יָבֹאוּ נָא הַגְּשָׁמִים.