
בְּשֵׁם זֶה קָרָאתִי בְּ“דָבָר” לִגְדוֹלִים סִפּוּר קָטָן, שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינַי וְאָמַרְתִּי לְהַעְתִּיקוֹ לִפְנֵיכֶם. אִישׁ אֶחָד מְסַפֵּר דָּבָר יָפֶה עַל יֶלֶד מוֹכֵר שְׂרוֹכֵי-נַעֲלַיִם בְּחוּצוֹת תֵּל-אָבִיב.
“בּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם עָמַדְתִּי בִּרְחוֹב אַלֶּנְבִּי לְיַד מְצַחְצֵח נַעֲלַיִם, שֶׁנִּקָּה אֶת נְעָלַי לִכְבוֹד שַׁבָּת. לֹא רָחוֹק מִמֶּנִּי הִתְהַלֵּךְ יֶלֶד קָטָן וַחֲבִילַת שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם בְּיָדוֹ, הִתְרוֹצֵץ בֵּין הַקַָּהל וְהִצִּיעַ בְּקוֹל נוּגֶה: “שְׁנֵי זוּגוֹת בַּחֲצִי גְרוּשׁ”. הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים הַנִּדְחָפִים בְּמָקוֹם צַר זֶה לֹא שָׂמוּ לֵב אֶל הָרוֹכֵל הַקָּטָן. וְהִנֵּה הִפְסִיק הַיֶּלֶד אֶת הַכְרָזָתוֹ, פָּנָה לִמְצַחְצֵחַ-הַנַּעֲלַיִם שֶׁלִּי וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּפְרֹט לוֹ חֲצִי גְרוּשׁ. קִבֵּל חֲמִשָּׁה מִילִים יְחִידִים וְהִסְתַּלֵּק בְּ”תוֹדָה רַבָּה". הִבַּטְתִּי אַחֲרֵי הַיֶּלֶד הַמִּתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ, וּמַה הִתְפַּלֵַּאתִי כְּשֶּׁרְאִיתִיו מִתְקָרֵב לִיהוּדִי זָקֵן, פּוֹשֵׁט יָד, הַשּׁוֹכֵב עַל הַמִּדְרָכָה וְנִרְאֶה כְּיָשֵׁן, וְזוֹרֵק לְתוֹךְ הַצַלַּחַת הָעוֹמֶדֶת כִּמְעַט רֵיקָה לְפָנָיו – מִיל אֶחָד. זָרַק וּמִבְּלִי הַבֵּט יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בֵּין הַקָּהָל: “שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם, שְׁנֵי זוּגוֹת בַּחֲצִי גְרוּשׁ!”
יַלְדֵי הָעִיר רוֹאִים יוֹם יוֹם בְּלֶכְתָּם לְבֵית-הַסֵּפֶר וּבְיִחוּד בְּשׁוּבָם, אֵיךְ חַבְרֵיהֶם, בְּנֵי גִילָם, סוֹבְבִים בַּחוּצוֹת – יָדָם פְּשׁוּטָה וּמוּרַמָה לְמַעְלָה, מַחֲזִיקָה שְרוֹכִים וּפִיהֶם קוֹרֵא בְּקוֹל נוּגֶה: שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם! קְנוּ שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם!
לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלָיו פָּנָה הַיֶּלֶד: מַדּוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר, יֶלֶד שֶׁכָּמוֹךְ צָרִיךְ לָשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הַתַּלְמִידִים וְלֹא לְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹבוֹת! לִפְעָמִים גַּם גּוֹעֲרִים בּוֹ עַל שֶׁהוּא מַטְרִיד אֶת הָאֲנָשִׁים וְדוֹרֵשׁ שֶׁיִּקְנוּ מִמֶּנּוּ שְרוֹכִים, בְּעוֹד שֶׁאֵין לָהֶם צֹרֶךְ כְּלָל בִּסְחוֹרָה זוֹ. הַיֶּלֶד מַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ עַד שֶׁהָאִישׁ פּוֹנֶה אֵלָיו עֹרֶף אוֹ קוֹנֶה אֶצְלוֹ זוּג שְרוֹכִים.
וְהַדְּבָרִים הָאֵלֵֶּה חוֹזְרִים יוֹם יוֹם וּמִסְפַּר הַיְלָדִים הַמַּכְרִיזִים בְּקוֹלָם הַיַּלְדוּתִי “שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם” אֵינוֹ פּוֹחֵת.
– מַדּוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר?
בִּשְִׁעַת רָצוֹן יֵשׁ שֶׁהַיֶּלֶד עוֹנֶה וְאוֹמֵר: אַבָּא שֶׁלִּי אֵין לוֹ עֲבוֹדָה אוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה וְאֵין לוֹ כֶּסֶף, אָז אֲנַחְנוּ – אֲנִי וְאָחִי – מוֹכְרִים שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם וּמִשְׂתַּכְּרִים מְעַט כֶּסֶף וְנוֹתְנִים לְאַבָּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בַּמֶּה לִקְנוֹת אֹכֶל בִּשְׁבִיל בְּנֵי הַבַּיִת.
בְּרֹב הַמִּקְרִים וַדַּאי אֱמֶת בְּפִי הַיֶּלֶד. וַאֲנַחְנוּ הִתְרַגַּלְנוּ לְהַבִּיט עַל “סוֹחֲרִים” קְטַנִּים אֵלֶּה כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת סֵדֶר נָכוֹן הוּא זֶה. אֲבָל עָלֵינוּ לִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ: הַאֻמְנָם כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת? הַאֵין הַחֶבְרָה כֻּלָּה, כָּל הָעִיר וְכָל הַכְּפָר יַחַד, חַיָּבִים לִדְאֹג שֶׁהַיֶּלֶד יְבַקֵּר בְּבֵית-הַסֵּפֶר? ואִם אֵין אָבִיו יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ, לְהַאֲכִילוֹ וְלִקְנוֹת לוֹ סְפָרִים וּמַחְבָּרוֹת – שֶׁהָעִירִיָּה אוֹ וַעַד הַמּוֹשָׁבָה וְהַכְּפָר יַחֲזִיקוּ אוֹתוֹ, שֶׁיּוּכַל לִלְמֹד תּוֹרָה?
הָאִישׁ שֶׁסִפֵּר עַל מוֹכֵר הַשְּׂרוֹכִים מוֹסִיף, כִּי הִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי הַיֶּלֶד הַזֶּה וַחֲבֵרָיו-לְגוֹרָל, הַמַטְּרִידִים אוֹתוֹ שֶׁיִּקְנֶה שְׂרוֹכֵי-נַעֲלַיִם. וַדַּאי שֶׁכֻּלָּנוּ צְרִיכִים לְהִתְבַּיֵּשׁ עַל שֶׁבְּחֶבְרָתֵנוּ אֵין דְּאָגָה לְכָל יֶלֶד וְיֶלֶד שֶׁיְבַקֵּר בְּבֵית-הַסֵּפֶר.
אוּלָם עוֹד דָּבָר. הַיֶּלֶד הַזֶּה הַמַּכְרִיז עַל שְׂרוֹכֵי-נַעֲלַיִם נִתְנַסָּה בְּחַיֵּי עֹנִי וְהוּא מַרְגִּישׁ בְּצָרָתוֹ שֶׁל אַחֵר, בְּצָרָתוֹ שֶׁל הַפּוֹשֵׁט יָד וּמְבַקֵּשׁ נְדָבָה, וּמִן הַמִּילִים הַמְעַטִּים אֲשֶׁר הִשְׂתַּכֵּר הוּא מַפְרִישׁ גַּם לַחֲבֵרוֹ הַסּוֹבֵל.
רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאתָּנוּ יַרְגִּישׁ בְּצָרַת חֲבֵרוֹ וְיָשִׂים לֵב לְכָל סוֹבֵל וְיָקֵל עָלָיו כְּכָל שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת.
