לוגו
קַיִן וְהֶבֶל
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

/ אברהם רגלסון

מִתּוֹס פִילוֹסוֹפִי

לְחַיָּה

"…הוֹרַת יְלָדַי, אֲהַבְתִּיךְ חֶסֶד

וְכֶתֶר נָתַתִּי לָךְ, סוֹר לֹא יָסוּר מֶנֵּךְ

לְעוֹלָמִים".

“ספר תל” אשר לוויליאם בלייק

 

א. הָאֵיתָנִים    🔗

בְּכִכַּר-אֵל שָׁם נִפְּצָה מַהְפֵּכָה הָרִים

וְזִרְמֵי לַבָּה נִשְׁפְּכוּ עַל פַּלְחֵי סְלָעִים

וְצִפּוּ גַי וָגֶבַע צִפּוּי-זֶפֶת עָבֶה

הַנּוֹצֵץ קָפוּא וּבְעַד פְּרוֹץ-דֶּשֶׁא יַחְסוֹם –

אֶל צוֹק מְרֻבָּע נִשְׁעָן, קוֹדֵר יָשַׁב אָדָם.

קִמֹּרֶת לוֹ מִמַּעַל – לַיְלָה שְׂרוּט-כּוֹכָבִים,

וְרָשְׁמֵי כּוֹכַב רָטְטוּ בְּרִצְפַת אֶבֶן

כְּנָגְהֵי אֵשׁ יְרֻקָּה בְּתַחְתִּיּוֹת יַמִּים.

רֹאשׁ שֵׂיבָה הוֹרִיד עַל חָזֵהוּ: קוֹרָה-זְרוֹעַ

רַקָּתוֹ תָמְכָה, וּמַשָּׂאוֹ רָעַם, לֵאמֹר:

הֲזֶה הַקֶּץ לְחַיֵּי סֶבֶל מַר, וְזֶה הַשָּׂכָר?

אַךְ שֻׁלְּחוּ יָדַי לִקְרַאת גִּיל זְעֵיר, וְהִנֵּה

שַׁחוֹתִי, וְהָיִיתִי נִיר לְדוֹר צוֹמֵחַ

הָרוֹדֵף חֶמְדוֹת-רִיק כָּמוֹנִי בִּימֵי כִסְלִי.

רַק קֹמֶץ רִגְעֵי עֶלֶץ אֶמְנֶה מִתּוֹר עֶדְנִי:

בְּטֶרֶם צָמְקָה חַוָּה, נָפְלוּ שְׁדֵי תְנוּבָתָהּ,

וְנִכְפַּף גַּבָּהּ, כָּבְדוּ לָהּ רַגְלַיִם,

וְכֹעֲרָה כִּקְלִיפַּת-גְּזָעִים תַּאֲוַת זֹךְ כַּפֶּיהָ;

בְּחַכְלֵל אָבִיב לֶחְיָהּ וּבְצַח-הַבֹּקֶר

לִימִינִי רָחֲפָה קַלִּילוֹת לִקְרַאת שֶׁמֶש–

אָז הִזְרִים חִנָּהּ חֶדְוַת חַיִּים בְּמוֹ עוֹרְקַי.

אַךְ נָמַר זֶה הַגִּיל – לֹא אוֹסִיף דַּעְתּוֹ נֶצַח…

הַאֻמְנָם? הֵן עוֹד כֹּחִי אִתִּי! הָבָה, אָקוּם

עַל רַךְ מִצֶּאֱצָאַי, אֶחְמוֹס מִבֵּין יָדָיו

בַּנְּכָדוֹת יָפָה, וְאָשׁוּב אַשְׁכִּיר חוּשַי

מִלַּבַּת בְּתוּלִים יוֹקְדָה טֶרֶם מוֹתִי. אֶפֶס

כִּי לֹא לְשָׂב שַׁעֲשׁוּעֵי עוּלִים, וּבַעֲבוּר גֵּץ גוֹסֵס

אֵיכָכָה אֵסְפְּ מִנֶּפֶש נִינַי תֻּמָּם וַחֲלוֹמָם?

מִקְּרָב יְצָרִים עָיֵף,

מִמַּחַץ חֶמְלַת-אָב אֶת חֹם הַגּוּף הַשּׁוֹקֵק,

וּמִנֶּגַע שְׁנֵיהֶם –

רֶגֶשׁ-אַל הַמַּקְהֶה טַעַם יֵשׁ וָחֶמֶד,

אֶל עָפָר אַבִּיט, אָהִים – אוּלַי בֹּו מָנוֹחַ.

אַךְ הֵן מֵעָפָר נְלוּשׁוֹתִי יוֹם לֹא רָחוֹק,

וּמָה הַמָּרָה תַּרְגִּיז אוֹתוֹ לְהִתְעַוֵּת

וְלִלְבּוֹשׁ צוּרוֹת-וַי שֶׁל חוֹחַ, סוּף וּסְנַפִּיר,

כְּנַף-תַּחְמָס, שֶׁן נְּמֵרִים טוֹבְחָה, וְלֶב אָדָם?

עוֹד יַלְדָּה אֶרֶץ, וּמִתְּהוֹם עַד שִׂיא צַמָּרוֹת

כְּבָר מָלְאָה טְרוֹף וָשֹׁד וְאֶנְקַת חֵנֶק חֲשָׁקֶיהָ!

הֲכִי עַל כֵּן טֻלְטַלְתִּי מִגּוּש-עָפָר אָטוּם

אֱלֵי דְמוּת קִפּוֹף בָּא בָּעֵץ, בִּנְקֵיק-צוּר נֶחְבָּא

עַד נִזְקְפָה קוֹמָתִי הוֹגָה, חודְרָה וְשׁוֹקֶלֶת,

כִּי תִמְצָא נַפְשִׁי דְרוֹר מֵעָקַת הָיֹה, וּבְפֻרְקָנָהּ

אַחֲרֶיהָ תִּמְשׁוֹךְ כָּל הַיְקוּם

אֶל שְׁלוֹם גְּאֻלַּת-אָיִן?…

אַךְ שַׁחַק שׁוֹרֵץ רִבְבוֹת אוֹפַנֵּי שְׁמָשׁוֹת,

דְּגֵי לֶשֶם וְחַשְׁמַל, תַּנִּינֵי נֹגָהּ נוֹשְׁמֵי לַהַב,

לִוְיָתָן עֲקַלָּתוֹן, וְקַשְׂקַשְתּוֹ – עוֹלְמוֹת-סַפִּיר,

וְלָמָּה אֶשְׁאַף אַיִן, בְּעוֹד אֵלֶּה קוֹרְאִים:

עוֹד רָבּוֹת חֶדְווֹת וְנִצְחוֹנוֹת בָּנוּ שְׂפוּנִים

לְאָדָם יָשִׂים חָח בִּנְחִירֵי עִנְקֵי-זֹהַר

וְעַל צַוַּאר בְּרִיחַ-שְׁחָקִים בּוֹעֵר יַכְבִּיד רַגְלוֹ!

הֵד שִׂיחוֹ טֶרֶם גָּוַע, וּשְׁנֵי בָנָיו קָרְבוּ.

מָתְנֵיהֶם – עֹז, וּמַלְכוּת – צַעֲדָם, וְאוּלָם

מִכַּעַס סָמְרָה עַתָּה אַדְמוּת רַעְמַת קַיִן

וּמֵצַח הֶבֶל הִכְסִיף תַּחַת שְׁחוֹר קְוֻצּוֹתָיו,

כִּי רִיב בֵּינֵיהֶם.

וַיִפֹּל צִלָּם עַל אֲבִיהֶם, הֶחְשִׁיךְ לַיְלָה,

אַךְ אֵשׁ אֲדֻמָּה בָּעֲרָה מֵעֵינֵי קַיִן

וּפָלְחָה אֹפֶל, עֵת כִּי שָׁאַג דְּבָרוֹ אֵימָה:

יְהִי אָבִינוּ שׁוֹפֵט

בֵּינִי וּבֵין בֶּן אִמִּי הָבֶל!

וַיְהִי אָנֹכִי בּוֹנֶה עָרַי, גּוֹבֵל חֵמָר,

מְאַזֵּן צוּר אֶל צוּר, עַמּוּדֵי שְׁחָקִים יוֹרֶה,

וְזוֹרֵק הָאֲנָךְ– וְזַרְעִי כַּנְּמָלִים

מַזִּיעִים וְנֶאֱנָקִים בְּבָבֶל וְעַב-אָבָק –

וְהִנֵּה בָּא זֶה צָרִי הֶבֶל, אֶל חֲנִיכַי

מְקִימֵי דְבָרִי יַחֲלִיק לְשׁוֹנוֹ

וִירַפֶּה זְרוֹעוֹתֵיהֶם בְּאִמְרוֹתָיו כָּזָב, לִאמֹר:

עַד מָתַי תִּיגְעוּ רִיק, עֲמֵלִים? אַךְ מְאֵרָה –

חִין-עֹשֶר, וְשׁוֹט-פְּתָנִים – רַעֲבוֹן רְדוֹת וּבְנוֹת,

וִיקוּם אֶל קִצּוֹ קָרֵב, וֶאֱלִיל– כָּל מִפְעַל אֱנוֹשׁ.

לוֹ הִקְשִׁיב נִרְפֶּה בְּחֵיל פּוֹעֲלַי – וַיִּזְרוֹק

מִיָּדוֹ גַרְזֶן וּמַגְרֵפָה, מָאַס מַשּׂוֹר,

וְאִישׁ חֲלוֹמוֹת הֶאֱזִין – וַתִּשְׁבּוֹת הַלְמוּת

וְהֻזְנְחָה לְבֵנָה. אַף צְעִירִים חוֹכִים

לְרַעְיָה, בֵּן וָבַיִת, הֻכּוּ צִנַּת זִקְנָה,

לְאִשָּׁה אָמְרוּ חֵטְא, וּבִקְּשׁוּ מַעֲרוֹת מִדְבָּר

לִכְרוֹעַ דֹּם וְקַדֵּם קֵץ וְשַׁבַּת עוֹלָם.

כֵּן שָׁלַח הֶבֶל רָקָב בְּצִבְאוֹתַי, שִׁכֵּךְ

קַדִּחַת מַאֲוַיֵּי אֱנוֹשׁ, וְכִּבּוּשַׁי

בְּאִבָּם קִפַּח, וַאֲנִי– עֲצָתִי שֶׁמֶשׁ

תְּשַׁדֵּד, וּתְשׁוּקָתִי שְׁמֵי-שָׁמַיִם תִּלְפּוֹת

לְשׂוּמֵם עֶרֶשׂ עֻזִּי! –

קוֹל קַיִן תַּם, וְהֵדִים רָטְנוּ, רָגְזוּ, דֹּמּוּ.

רֹאשׁ שַׂגִּיא הֵרִים אָדָם, וְאֶל בָּנָיו דּוֹבֵב:

מָה אֶשְׁפּוֹט וְאַכְרִיעַ פֶּלֶס, רִיב מִי אָרִיב,

וּשְׁנֵיכֶם שֶׁפֶךְ מָתְנַי, קִרְעֵי בִתְרֵי רוּחִי?

הַדִּין בֵּינֵיכֶם יַפְרִיד, זֶה אַךְ קְרָבַי שִׁסַּע

וְלִבִּי נֶגֶד לִבִּי קוֹמֵם.

הֲכִי כֻּנֵּיתֶם מֵחֵיק אִמְּכֶם, קַיִן, הֶבֶל:

הָאֶחָד בּונֶה, בּועֵר, צְרוּב עַקְרַבֵּי-יוֹצְרִים,

הַשֵּׁנִי תֶּבֶל תַּאֲווֹת יִרְאֶה, יִכְסוֹף אָפֶס.

לוּ קֶשֶׁר-בְּשַׂרְכֶם עָמַד, וְאַתֶּם אַחִים,

כִּי אָז גַּם לִבִּי נָח, וְשָׁלַם מִנִּי קְרָעָיו.

וְאוּלָם שָׁפְטְכֶם בַּל אֵדָע. –

פִּי קַיִן: אִם מֵאָבִי נִבְצָר מִשְׁפָּט, יִשְׁפוֹט

אֱלֹהַ-זְרוֹעִי!

וִימִינוֹ הִדֵּק אֶגְרוֹף – וְהוּא אֶל רַקַּת הָבֶל!

מִתַּחַת הֹלֶם יָדוֹ בָּרַק בָּרָק אָדֹם,

וְנֵפֶץ-פִּתְאוֹם בָּקַע לָיְלָה. נָע הֶבֶל

הָמוּם. עוֹדֶנּוּ חָג מִשְׁתַּכֵּר, וְיַד שׂוֹטְמוֹ

בּוֹ הָיְתָה שֵׁנִית: פָּרְצָה, מָחֲצָה קִיר-לִבּוֹ,

וּכְמוֹ גוּשׁ-קֶרַח נָזִיז אַחַת נָאַק הֶבֶל–

וַיִּפֹּל.

וְזֹאת הַקְּלָלָה אֲשֶׁר קִלֵּל הֶבֶל רוֹצְחוֹ

בְּלֵיל נָפַל שָׁדוּד וּבְדָמוֹ גֹאַל,

בְּאָזְנֵי אָחִיו הוֹרְגוֹ, נֶגֶד פְּנֵי כוֹכָבִים

וּבְאָזְנֵי אָדָם אָבִיו, לֵאמֹר:

אֲפִיקֵי לַיִל וַאֲפֵלָה, אֹרוּ קַיִן!

קַלְּלוּהוּ שַׁעֲרֵי שַׁחַר וְחַלּוֹנֵי עָרֶב.

יִשְׂטְמוּהוּ רִבְצֵי עֶדְרֵי הַכּוֹכָבִים –

אַל נֹחַם לוֹ, נְשִׂיאִים, גְּשָׁמִים, קַשְׁתּוֹת-רִקְמָה,

וּמִנְעִי בְּרָכָה מֶנְהוּ, אָרֶץ –

כִּי גִדַּע הֶבֶל, מְנַחֶמְכֶם וּפוֹדֵכֶם!

אֲהָהּ לְקַיִן!

כִּי תִבְעַל מַחֲרַשְׁתּוֹ הָאֲדָמָה, עֵת-מָה

לוֹ תִתֵּן כֹּחָהּ, אַךְ מְהֵרָה תִסְגּוֹר רַחְמָהּ, עֵקֶב

כִּי אִנְּסָהּ, וְלֹא חָמַל וְלֹא שָׁמַט. עִיר

כִּי יִבְנֶה, וְעוֹד עִיר, וְקָמָה אַחַת עַל רְעוּתָהּ

לְמַגְּרָהּ וּלְטָחֲנָהּ עָפָר, עַד תֵּשַׁמְנָה שְׁתֵּיהֶן.

כֹּה תַךְ יְמִינוֹ שְׂמֹאלוֹ,

וְהָיוּ תַאֲווֹת אָדָם, הִלְהִיב, לוֹ לְרוֹעֵץ,

וְיִרְאֶה סוֹף יְגִיעוֹ– תֹּהוּ וּשְׁאִיָּה,

בֶּיּוֹם הַהוּא יְשַׁוַּע, לֵאמֹר:

מִי יִתֶּן-לִי מְעַט-זְעֵיר מֵרוּחַ הֶבֶל,

לְרַסֵּן מַלְתְּעוֹת קִנְאָה, רֶצַח וּמַדְהֵבָה,

לְרוּפֵף כַּנְפֵי יֵצֶר עָטוֹת וּמַשְׁחִיתוֹת –

וְאוּלָם הֶבֶל עוֹד לֹא יִהְיֶה…

וַיָּמָת הֶבֶל אַחֲרֵי דַבְּרוֹ.

דֹּם כָּרַע אָדָם כָּפוּף מֵעַל בְּנוֹ הֶחָלָל,

וְקַיִן, עוֹד חֲרוֹנוֹ עָשֵׁן, סַב לָלֶכֶת.

כּוֹכָבִים סָפוּ.

קַו שַׁחַר פָּזוּר הֶחֱוִיר בְּקַצְוֵי מִזְרָח,

וְגָלְמֵי צוּרִים בָּלְטוּ שְׁחוֹרִים בָּאַפְרוּרִית.

וַתִּמְלָא כָּל הַכִּכָּר צֶמֶר תִּמְרוֹת אֵדִים

אֲשֶׁר הִתְאְַבְּכוּ, גָּחֲנוּ, הִתְלַֹכְּדוּ וְהִפְצִיעוּ,

וְלָחֲכוּ קַרְסוּלֵּי קַיִן

בְּצַעֲדוֹ כְּתוּר-אֵימוֹת לִקְרַאת מוֹלַד בֹּקֶר.


 

ב. בְּאֵר בַּת-הֶבֶל    🔗

הַיָּם בִּזְרוֹעוֹת דָּכְיוֹ נָשָׂא סִבְלֵי חוֹלוֹת

וְעַל חוֹף שָׁמֵם צְבָרָם נֵד עַל נֵד. וְרוּחַ

הֲפָכָם הָפֹךְ, גְּבָעוֹת מֵקִים, גְּבָעוֹת מַשְׁפִּיל,

מְזָרֶה, חוֹפֵן, וּסְחוֹר-סְחוֹר בְּמָחוֹל מַנְחֵם –

עַד צָמְחוּ שְׂרוֹכֵי עֵשֶׂב סְמוּרִים, וּבְשָׁרְשֵׁיהֶם

הִדְבִּיקוּ רֶגֶב לַחֲבֵרוֹ, וְלָרוּחַ

“דֹּם!” צִוּוּ. וַיֵּעָצֵר מֵתַּעֲלוּלֵי-שְׂחוֹקוֹ

וַיֹּאמַר: עָיְפָה נַפְשִׁי מִן הַחוֹלוֹת. אֵלֵךְ

וְאָשִׁית יַעַר כַּבִּיר כִּנּוֹר לִי אוֹ אַבּוּב. –

וַיִּפְרוֹשׂ גַּף וַיָגֹּז.

בֵּין אֵל חֲלוּצֵי-דֶשֶׁא רָעֲתָה בְּלֵאוּת

בְּאֵר בַּת הֶבֶל צֹאן אָבִיהָ. צוּל-עֵינֶיהָ

כִּירַקְרַק מֵימֵי יָם רְקוּעֵי תְכֵלֶת חָלָל,

שְׁלַל רֹאשָׁהּ גָּדוּשׁ זָהָב, יוֹרֵד עֲלֵי עָרְפָּהּ;

חֲגוֹרַת קָנִים – כְּסוּת לְיִקְרַת בִּטְנָהּ סְבִיב

וִירֵכָהּ וְשָׁדֶיהָ – בְּשׁוּלֵי שָׁמֶשׁ. מַקְלָהּ

מִנֶּגֶד זָרְקָה, עַל גִּבְעַת חוֹל עָמָדָה,

וְחֶרֶשׁ דְּבָרָהּ יִזַּל: תְּהוֹם תְּכַלְכֵּל דָּגִים,

הַגַּל יְעַגֵּל חָצָץ, רוּחַ עָנָן יִרְדּוֹף,

וְשֶׁמֶשׁ יִקְלוֹט אֵד מִיָּם, יְיַחֵם דְּשָׁאִים,

יְצִיר יְצִיר וְשִׂיגוֹ. אַךְ אֲנִי לְבַדִּי

תַּפְקִידִי נִסְתָּר מֶנִּי, רָחֲקָה מֶמְשַׁלְתִּי.

הֲנֶצַח אֶרְעֶה פֹּה צֹאן אָבִי וְאֵשׁוֹמָה?

לוּלֵא אָדָם שָׂבִי אֲשֶׁר הצִּילַנִי

מִכַּעַס קַיִן עָר, וַיַּשְׁבִּיעֵנִי אָלָה:

אִם נַפְשֵׁךְ בְּמוֹ כַפֵּךְ שׂוֹם תָּשִׂימִי, עַד בּוֹא

יוֹם תָּקְפֵּךְ. וְיָדַעַתְּ דַּרְכֵּךְ, וְנָקַמְתְּ

אֶת נִקְמַת דְּמֵי מוֹלִידֵךְ מִכַּף שׁוֹפְכָם חָמָס? –

כִּי אָז אֶל צִנַּת גַּל יָרַדְתִּי, וָאֶטְבּוֹל

כַּף רֶגֶל, בֶּרֶךְ, טַבּוּר, וְיַךְ יָם שָׁדַיִם,

וְנִסְגְרוּ הֲמוֹנֵי מַיִם מֵעַל רֹאשִׁי,

וִיסוֹכְכֵנִי חֶסֶד-צוּלוֹת מַר וְחַנּוּן,

וְנָפוֹץ עֶדְרִי עַל הַגְּבָעוֹת מֵאֵין רוֹעֶה,

וַאֲנִי בַּל אֵדַע וּבַל אֶרְגָּז…

כְּתֹם הֲגִיגָהּ,

מֵרָחוֹק נִגְלָה גִבּוֹר לָהּ, מִנִּשְׁקוֹ נָעוּר,

אַךְ דִּיסְקוּס-זָהָב נוֹצֵץ שֶׁמֶשׁ עַל חָזֵהוּ –

סוֹחֵרָה לוֹ. צֵל אָרֹך רָחַף לִפְנֵי רַגְלָיו

(כִּי גָמַל יוֹם) בְּגַמֵּא שַׁעֲלוֹ קְהַל חוֹלוֹת

וְקָרְבוֹ אֶל בְּאֵר. וַיְהִי הוּא בָא, וְצַלְמוֹ

הִתְרוֹמֵם, שָׂגַב, עַד כִּי עָצַם בִּמְאֹד מְאֹד.

וְהִכִּירַתְהוּ אַז בְּאֵר, וְלִבָּהּ נָע וְחָמָר.

הֲלֹא זֶה קַיִן, מַכֵּה הוֹרָהּ, אֵלּוּ עֵינָיו

מְשֻׁלְהֲבוֹת חֳרִי-אַף, אֵלּוּ שַׂעֲרוֹתָיו

כְּלַהַב אָדֹם תְּלַחֵכְנָה קַדְרוּת מִצְחוֹ,

וְזֹה יָד-פַּטִּישׁ חִלְּלָה בְּשַׂר אָח!… וְקַיִן

אֵלֶיהָ נִגַּשׁ, כָּרַע וְהִשְׁתַּטַּח אַפָּיו

(קוֹמָתוֹ נָשְׁקָה צִלּוֹ) קָם וַיָּנֶב שְׂפָתָיו:

רְצִי, בַּת הֶבֶל, שִׂיחִי, כִּי יְדִידוֹת בּוֹאִי!

עַד-מָה תִּשָּׂאִי פֹּה, יְחֵפָה וּבְלִי סֻכֶּה,

לקֶרַח-לַיִל פְּרוּצָה, לִמְטַר אֵשׁ-שֶׁמֶשׁ,

וְשָׁם בְּמִשְׁכְּנוֹת אָדָם, צַלְעוֹת בָּקָר מְחוּקוֹת

מִלַּחַץ סְלָעִים, וּשְׁכֶם סַתָּת זוֹרְמָה זֵעָה

לְיַסֵּד נָוִי, נָוֵךְ, גָּזִית וְעֵץ אֶבְנֶנּוּ

וְשֵׁן מִפִּילִים גָּבֶר. כֶּסֶף סוֹפֵן יַכְפִּיל

אַף יַפִּישׁ זֹהַר-יוֹם; וּשְׁנוּן לַפִּידִים אֶלֶף,

אֲפֵל לֵיל יָנִיס, יִצְהַל לְסוּפָתָה, אָשׁוּר:

עַלְמוֹתַי צוֹעוֹת, עוֹטוֹת שֵׁשׁ וְדַם-אַרְגָּמָן,

עֲדוּיוֹת עָרֵי זָהָב, שֵׁרוֹת, סַהֲרוֹנִים.

מֵרִצְפוֹת בַּהַט יָאִיר צַלְמָן. וּכְרַקְּדָן –

יְסַנְוֵר אֲוִיר פִּרְפּוּר כַּנְפֵי שָׁנִי, יִזְּלוּ

קְטָף, שׁוֹשָׁן וְתַפּוּחַ, וְיִכְמָהּ נֵבֶל.

אֲצַוֵּן – וְדָרַכְתְּ עַל עֶדְנַת כַּפּוֹתֵיהֶן,

אוֹ שְׁטִיחֵי חוּר אוֹ פְּרָחִים חַיִּים תִּסְלֶה רַגְלֵךְ.

הַמְעַט לָךְ אֵל, וְשֵׁרְתוּךְ רוּחַ, אֵשׁ וּבַרְזֶל,

וְנָהָר סָלְתֵּךְ יִטְחָן. אִתִּי בּוֹאִי, שְׂגוּבָה!

רְכוּש צָבַרְתִּי, שְׂפוּנוֹת יָרְשָׁה כַּפִּי, כִּסְאֵךְ

יֶאְפֹּדוּ, וְחֵי זְרוֹעִי אִם מֵעָמָל אֶשְׁבּוֹת

עַד תֵּדַע אֶרֶץ רוֹדָהּ וּתְזַמְּרֵךְ גְּבֶרֶת! –

בְּאֵר פָּנֶיהָ אִבְּנָה וְהֵשִׁיבָה אֹמֶר:

מִזְּהַב-עַרְבַּיִם נַפְשִׁי נָקְעָה, מִכֶּסֶף

אֲשֶׁר לְכוֹכָב, לְקַשְׂקֶשֶׂת דָּג, לְסִרְפָּד

מְנַצְנֵץ רָטֹב בְּיוֹם סַגְרִיר, וְאַף כִּי

מִכַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ אָתָּה! לֹא בְּאֵלֶּה

יֵרָתֵק לֵב בַּת הֶבֶל לִשְׁגּוֹת אַחֲרֶיךָ.

וַיּוֹסֵף קַיִן דַּבֵּר:

אִם לֹא רְכוּשׁ יִקָּחֵךְ, נֹגַהּ נָשִׁים,

הֲיִי לִי מַתְּנַת חִנָּם. עָקָר מוֹרָא-יָפְיֵךְ

בְּלִי שִׁקוּי-גְּבָרִים זוֹבֵד. וִאֲנִי – אֵלַיִךְ

יְאוֹרִי דָמִי יִגְאוּ, וּבִלְעָדַיִךְ

אֵין רֶגַע לִי. רְאִי, אֲשֶׁר בְּכָל כְּבוֹד חֵילִי

דַּלּוֹתִי מִן הַדַּל בְּנוֹגְשֵׁי פוֹעֲלַי

אֲשֶׁר בְּשׁוּבוֹ אָהֳלוֹ מִשֹּׁד אוֹ פָּרֶךְ,

תְּחַבֵּשׁ יָד אֲצִילָה פְּצָעָיו, תִּרְחַם חֶבְלוֹ,

וְעֵינֵי-בִין תִּסְפֹּגְנָה מִשְׁפַּט נַצְּחוֹ, נַפְלוֹ,

וּפָנָיו יָלֶט בֵּין שָׁדַיִם אִמָּהִיּוֹת –

אַךְ קַיִן בָּדָד יִגְבַּר, אַף אֵין חָל בְּצַלְעוֹ.

הֲמִבְּלִי אֵין חִצִּים בְּאַשְׁפָּתִי, אוֹ בְּמָתְנַי

מְאֹד, אֲשֶׁר מֵאָז זָרַעתּי שְׁגַר נְעוּרַי,

קֻדַּשְׁתִּי מִנִּי אִשָּׁה, וָאֶרְוֶה תְלָאָה וְלֹא חֵשֶׁק?

הֲלֹא כִי דְמוּתֵךְ, בִּתּוֹ הֶבֶל, קָסְמָה לְמוֹ עֵינַי

וְצָמְקוּ כָּל בְּנוֹת אָדָם מוּל יִפְעָתֵךְ. גַּחַל

מִגַּחַל יֻצָּת, וּמִיקוֹדִי תֶאֶלְפִי

הַהוֹד בְּשׁוֹקֵךְ, הַיְּקָר בְּפִיךְ, מַה צְּרִי וּכְוִי

בְּלֹבֶן-שַׁד. אֱתָיִי אִתִּי, וְתֵדָעִי

אֲשֶׁר בִּקְרָב וְדוֹדִים – אֶחָד קַיִן שַגִּיא!

אָז תַּעַן לוֹ בְּאֵר, וּדְבָרָהּ בָּזָק:

מַה לִּי וָלָךְ, רוֹצֵחַ אָבִי, כִּי תְדַבֵּר

עֲגָבִים אִתִּי, וּמַנְעַמֵּי בְשָׂרִים! שׁוּבָה

אֶל פָּעָלְךָ: זָבֹחַ אָדָם, רוֹמֵם עָרִים,

וּתְהִי מְנָתִי חֹרֶב חוֹל וּקְרִירוּת אֵזוֹב

וּגְחוֹנֵי עָבִים זוֹחֲלִים בַּעֲצַלְתַּיִם

ואֵילִים קוֹרְסִים תַּחַת מַשְׂרֵק אֶצְבְּעוֹתַי –

כִּי כֵן רָצִיתִי.

וְהִנֵּה אֹמֶר קַיִן לְעֻמָּתָהּ: הָבָה,

וְאַעַר לִבִּי כָּלִיל, אוּלַי תְּחֻנִּינִי.

דְּעִי כִּי קָמָה אַף בָּאַתְנִי אָלַת הֶבֶל

אֲשֶׁר קַבַּנִי בְּיוֹם כָּרְעוֹ מָחוּץ, לֵאמֹר:

כִּי תִבֶן עָרִים, וּמַטָּעֵי שִׁלְטוֹן תִּטַּע,

וְנָגְפָה עִיר אֶת עִיר וְשָׁלְטָן שָׁלְטָן יִכְרוֹת,

וְנָפְלוּ מֶמְשְׁלוֹתֶיךָ טֶרֶם קוּם. אָז תִּנְהוֹם:

אֵי הֶבֶל אָחִי וְיַשְׁבִּיחַ קְנָאוֹת רוֹגְשׁוֹת

וְקָדְקֹד שִׂנְאָה יָרֹץ! אַךְ לֹא יִשְׁמַע הָבֶל.

בְּכַף יַד דֹּורְשׁוֹ, שֻׁפַּךְ דָּמוֹ חֵרֶם!

וְעַתָּה,

מַה חֵפֶץ לִי בְּטוּרֵי חוֹמוֹת נוֹשְׁכוֹת שְׁחָקִים,

וְהֵנָּה מְעֻרְעָרוֹת מֵהִתַנַגַּח בּוֹנִים?

אֵיךְ אֶרְאֶה פִּסְגַּת פָּעֳלִי, וִיסוֹדוֹ מַעַל?

וְזֶה דְבַר פָּקְדִי אוֹתָךְ, בַּת הֶבֶל וְזֵעַת אוֹנוֹ,

אֲשֶׁר עִמָּדִי תֵלְכִי, וְתָרִיחִי עוֹזְרַי

בְּתוֹעֲבַת דָּמִים אֲשֶׁר לְאָבִיךְ,

וִיהִי – אֲנִי מַרְתִּיחֵם לִפְרוֹץ, כָּבֹש וְהִתְנַחֵל,

וְאַתְּ מְצַמְּקָה עֵין תַּאֲבוֹנָם, שָׁתָה חֹק לְדָמָם,

לְשֶׁצֶף-פִּיהֶם-מֶתֶג, בַּל תְּהִי יַד אִישׁ בְּאָחִיו.

כֵּן נִמְלוֹךְ יַחְדָּו,

וְיַחְדָּו נִבְנֶה נִצְחוֹן אֱנוֹשׁ עַד גְּדוֹת שַׁחָק!…

נְאוּם בְּאֵר: כִּי מִשְׂרָה אִתְּךָ וּפְעֻלָּה לִי,

עַל כֵּן אַחֲרֶיךָ אֵלֵךְ.

וְנָתֹן יָדָהּ בְּיַד קַיִן, וַיֵּלֵכוּ.

מִתַּמְּהוֹת פָּעוּ אַחֲרֵיהֶם כִּבְשׂוֹת הָבֶל. –

עִם עֶרֶב קָדַר יָם, וּבָלְעָה עָב אַחֲרִיתוֹ.

אַך כִּגְלוֹשׁ גַּלָּיו אֶל יַבָּשָׁה כֵּן אָדָמוּ,

וְרוֹד עָטוּ עִם אַרְגָּמָן, וּקְוֻצּוֹת-קִצְפָּם –

יְרַקְרַק-אֵשׁ, עַד הָרְסָם אֶל הַחוֹף בְּרַעַם

וְזָרְמָם אָחוֹר, שְׁטוּחִים, נוֹצְצִים, רְצוּצִים,

מִצַּלְעוֹת-חוֹל חֲלָקוֹת. וְהַחוֹל מִמַּעַל –

בִּמְקוֹם לֹא תִדְפֹּק טִפַּת-תְּהוֹמוֹת זְרוּקָה –

הִצְטוֹפֵף גְּבָעוֹת גְּבָעוֹת תַּחַת רֹם מְתֻלָּע.

וַיַּדְבֵּק צֵל הָעֶרֶב רַגְלֵי קַיִן וּבְאֵר.

אָז יִצְחַק קַיִן קִרְבּוֹ, לֵאמֹר:

שְׁבַרְתִּיךָ שֵׁנִית, הֶבֶל! גְּבֶרֶת אֶקְרָא בִּתְּךָ,

וְהִיא אַךְ דֶּבֶק בֵּין לְבֵנַי תּוּשַׂם, חִכּוּךְ

לְמוֹ גַלְגִּלַּי לַהֲאִיצָם בִּמְסִילּוֹתָם;

וְהָיָה אוֹיבִי – עַבְדִּי,

אַל-חֵשֶׁק – סַבָּל חָרוּף לַחֲשָׁקַי נֶצַח.

וְלֵב בְּאֵר – קַן זִמָּה:

יְדֻשַּׁן אֹרַח קַיִן, וַאֲנִי עוֹזַרְתּוֹ,

עַד יָבוֹא אֶל תַּכְלִיתוֹ, וּמְלֹא הָעוֹלָם

יִשְׁתַּטַּח רוֹתֵת וּמְצַיֵּת לִרְצוֹנֵנוּ.

אָז אַךְ בְּשֻׁתְּפִי, מֵחֵיקוֹ אֶגְזוֹל מַלְכוּת,

וּבְשָׂרְרִי אֲנִי לְבַדִּי

אֲדַלֶּה כָּל הַיְּקוּם מִקְּלוֹן בְּרִיאָתוֹ;

וְהָיֹה יִהְיֶה חֲלוֹם הָאַיִן חָלַם אָבִי,

וְתֶעֱצַם נִקְמָתִי מֵעִם שׂוֹטְמוֹ, פּוֹטֵר דָּמוֹ.


 

ג. הַקֵּץ    🔗

כּוֹכֶבֶת, צֶדֶק, מַאְדִּים וְאֶרֶץ בּוֹשׁוּ

בְּאֶחָד שִׁמְשָׁם לְעֻמַּת כּוֹכְבֵי לֶכֶת עָגִים

בְּזִיו תְּאוֹמֵי שְׁמָשׁוֹת אוֹ בְּנֵי שֶׁמֶשׁ שְׁלוֹשָׁה

וְנֶחְפִּים שַׂלְמוֹת זֹהַר, אֵש וָזֹךְ חֲלִיפוֹת

וְלַיְלָה בַּל עִמָּהֶם.

בְּאֶחָד מִנִּי אֵלֶּה אִוָּה קַיִן מִשְׁכָּן

לָחֹג נִצְחוֹנוֹ בְּיוֹם לוֹ נִמְכַּר עוֹלָם סוֹרֵר

וְנֶאֱמַן לוֹ עָבֶד.

וְזֶה הַמַּזָּר, סְגָלוֹ קַיִן, כֵּפֶל שְׁמָשׁוֹת לוֹ

אֲשֶׁר בַּחֲלוֹשׁ בְּשָׂמָיו אֶחָד, וְהוּא כָּתֹם,

וְזִנֵּק אָחִיו יָרֹק,

וּמִזְּגוּ הַשּׁוֹקֵעַ וְהָעוֹלֶה שִׁפְעָם;

כְּחוֹל מוֹלִיד שָׁנִים, כַּרְמִיל דָּשׁ קְלָא-אִילָן,

אוֹפַנֵּי תְכֵלֶת פְּרוּכִים, צָפִים בַּחֲמַת אַרְגָּמָן,

זָוִיּוֹת זָהָב חַדּוֹת, דּוֹקְרוֹת דַּפֵּי יֶרֶק, –

כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ לִרְחוֹף חֻפָּה מֵעַל מַכְתֵּשׁ

כָּרָהוּ קַדְמוֹן יָם, וּבוֹ רִבּוֹאוֹת לוּחוֹת

חֲצוּבֵי גָבִיש וַעֲרוּכֵי טוּב רְקִיעִים:

פְּרִי זָר מִירִחֵי אַבְרֵק, מָן מֵעָשׁ, וְיַיִן

וְלֶחֶם (כִּי בְּכָל נְדוּדָיו בַּמֶּרְחַבְיָה

עוֹד שָׁמַר בֶּן-אֲדָמוֹת בְּרִיתוֹ אֶת הַגֶּפֶן

וְאֶת הַחִטָּה), כְּלִי-יְקָר וְקָדְקֹד-פֶּרַח.

וְצַלְמֵי פְרִי וּכְלִי וָפֶרַח עִם אוֹרֵי מַעְלָה

בְּגַוְנֵי-קְרָב כָּל שֻׁלְחָן מֵימִי צוֹרְמִים. שָׁמָּה

הִשְׂתָּרְעוּ קַבַּרְנִיטֵי בְרִיאָה טוּרִים טוּרִים

מֵאֹפֶק וְעַד אֹפֶק,

בְּרֹאשָׁם קַיִן וּבְאֵר לְיַד יְמִינוֹ.

אָז יָקוּם קַיִן שַׂגִּיא מוּל תֵּיאַטְרוֹן שְׁחָקִים,

וַחֲלַל הָעוֹלָם מָלֵא קוֹלֹו:

אַדִּירֵי שְׁמָשׁוֹת,

רַבֵּי חֹמֶר, חוֹלְשֵׁי עַל רְקִיעִים!

גַדְּלוּ לְיוֹם זֶה אָמַר: מָלַךְ אָדָם

וּלְפָנָיו שַׁח כָּל יֵשׁ! –

הָאָדָם וְרֵאשִׁיתוֹ זִכְרוּ וּרְאוּ אַחֲרִיתוֹ!

מִתְגַּנֵּב מִנִּי יַעַר אָתָא, חָרֵד, חַלָּשׁ,

שֶׁן-צְבוֹעַ בּוֹ וְנִיב חֲזִיר, כַּף דֹּב הִכַּתְהוּ,

בְּכוֹר-נָחָשׁ בְּטַבְּעוֹתָיו נֶפֶשׁ חִבְּקוּ, זַרְעוֹ

לְשֶׁבֶת הַחֲתוּלִים מִדְרָס, בֶּלַע תַּנִּין, –

וַיִּקְרָא חֹטֶר לוֹ לְעֵזֶר, סֶלַע שָׁט קַרְדֻּמּוֹ,

וַתְּהִי מְנוּסָה בֵּין מְשַׂנְּאָיו;

וַיִּלְמַד סוֹד הָאֵשׁ, אֵימֵי לַהַב פִּיֵּס,

וּבְרִית עִם כֶּלֶב כָּרַת; רָעָה אַיִל; פָּרָה

לֶחָלָב פִּתָּה, דִּכֵּא הַחֲמוֹר,

וַיִּשְׁבְּ הַסּוּס; הַגָּמָל הִבְרִיךְ. חָשַׂף

מַעֲרֻמֵּי הָאֲדָמָה לְהַצְמִיחַ לַחְמוֹ,

וּמִסְתָּרֶיהָ רִגֵּל

לְנַקֵּר פַּחְמָהּ וְעוֹפַרְתָּהּ, שָׁאֹב שָׁמְנָהּ.

בְּשֹׁקֶת עֵץ, בְּמִפְרַשׂ בַּד, בִּקְלִפַּת בַּרְזֶל

רְחוֹבוֹת שָׁת בַּיָּם, רֵיחַיִם לָרוּחַ בָּנָה

וְגַלְגַּל לְמֵי רַעַם נוֹגְחִים צַלְעוֹת הָר.

וַיֶּאְסוֹר קִיטוֹר לְמֶרְכַּבְתּוֹ, זֶה חַשְׁמַל

בְּחוּטִים שִׁגֵּר, –

וְנוֹצְצוּ בַתְּכֵלֶת כַּנְפֵי פִלְדּוֹ, אַלֻּמִּינִיָּן

רְכוּבוֹ. בִּמְעֵי בָזָק צָרַר מִדַּבְּרוֹתָיו.

וַיִּנְקוֹב פְּרָד וַיְפַצְּחו –

עַד עִמְקֵי קִמְטֵי הָאֵלֶקְטְרוֹן הִבִּיט, מְקוֹם שָׁם

הֶפְקֵר יָפֹזּוּ תַאֲבוֹנֵי חֹמֶר, יֵהוֹם תֹּהוּ.

עִם גְּבוֹר עַל עוֹלָם כֹּחוֹ

וְעִם הִכָּחֵד מִכָּל גֵּווֹ פְּגָם וָנֶגַע,

בְּנַפְשׁוֹ נָתַן עֵינוֹ, נִתַּח מִצְפְּנוֹתֶיהָ,

וּמָחָה מֶנָּה קוּרֵי יִרְאָה וּמְדֻמּוֹת,

לְחָשִׁים וֶאֱלֹהוּת שֶׁהֵם חִתְּתוּהוּ,

וַיְגַל רְצוֹנוֹ תָמִים – הִרְכִּיבוֹ

עַל רַעֲווֹת תֵּבֵל פְּרוּעוֹת, וְשִׁלְטוֹנוֹ נָכוֹן.

וְעַתָּה,

אֵי כוֹכָב וְלֹא יִבְרוֹק, יֵכַהּ, כְּפִקּוּדֵי אָדָם?

מִסֶּגֶל אֱלֵי סֶגֶל הוֹמוֹת אָרְחוֹתֵינוּ,

וּתְלוּיִים לוֹהֲטִים גִּשְׁרֵי תְהוֹמוֹת-לֵיל

יִסַּדְנוֹ לְעָבְרֵנוּ בָּם.

נְבַתֵּק שְׁמָשׁוֹת בְּשֵׁלוֹת לֶאֱסוֹף מִרְצָן

וְנִנְעוֹר אֵדֵי חֹם מֵאַפְסֵי שְׁבִיל-דִּי-נוּר

בַּעֲבוּר חֲמַדְנוּם חֹמֶר לְגִלּוּפֵי חָזוֹן.

דִּבַּרְנוּ אֶל יְרֵחֵי קֶרַח, וַיִּפְרָחוּ.

חִדּוּשֵׁי חַיִּים,

לֹא בָשָׂר וְלֹא צֶמַח, מִקְרַץ אוֹר קָרַצְנוּ;

וַנִּמֵץ רָזֵי זְמַן וְחָלָל, קִפְלֵי כִפְתֵי

מְמַדִּים זֶה מִזֶּה מִתְמַשְּׁכִים, אָבְנֵי בְרִיאוֹת.

כֹּל מֻשְׁבָּע לְעָבְדֵנוּ. עַל כֵּן, הָבוּ גֹדֶל

לִפְּרוֹמֵתֵּאוֹסִים מַמְצִיאֵי אֵשׁ וְאוֹפָן,

כָּל נְיוּטוֹן וְכָל אַינְשְׁטֵין שׁוֹעֲלֵי רְקִיעִים,

כָּל פְרַנְקְלִין בְּדוֹרוֹתָיו מַגְבִּיר כֹּחַ אֱנוֹשׁ,

עֵקֶב הֱבִיאוּנוּ עַד הֲלוֹם –

וְרוֹמְמוּת וְעֶרֶץ לִבְאֵר בַּת הֶבֶל

וּמְפֹעֲמֵי רוּחָהּ בְּתִשְׁחֹרֶת עַמִּים – מֹשֶׁה,

אַסּוֹקַא, לֶנִין – כָּבְשׁוּ תַּחַת חֹק יְצָרִים

בַּל יִפְרְצוּ לְהַשְׁבִּית פֹּעַל, קָשְׁרוּ אִישׁ בְּאִישׁ

וְאֹם בְּאֹם אֲגֻדָּה אַחַת מְשַׂגֶּבֶת

עַד שִׁלְטוֹן הַחֲלָלִים לָנוּ הוּא כַּיּוֹם! –

לְשׁוֹן קַיִן;

וְכָל הַקְּרוּאִים לְעֻמָּתוֹ רִנָּה:

רוֹמְמוּת וְהוֹד לְקַיִן הוֹרֵה הַנִּצְחוֹנוֹת,

רוֹמְמוּת וְהוֹד לְמִין הָאָדָם מַדְבִּיר עוֹלָם,

וְהוֹד, הוֹד וּמְאֹד לִבְאֵר בַּת הֶבֶל,

לִימִין קֵיִן עֵזֶר, אֲשֶׁר אִלְּפַתְנוּ

הִגָּיוֹן תַּחַת גַּעַשׁ, אִחוּד תַּחַת חָמָס,

וְסֵבֶל בְּעֵת דַּכָּא עַד לָבְשֵׁנוּ הַמֹשֵׁל! –

וַתְּהִי הַדְּמָמָה.

וְעֻלַּף שֶׁמֶשׁ-זְהָבִים בְּפָרֹכֶת אֹדֶם –

וְשֶׁמֶשׁ יָרֹק רָמַם נֹכַח מֵצַח קַיִן

וְנָסֹךְ עַל עֹז פָּנָיו אוֹר-יֵרָקוֹן חוֹלֶה.

מִסָּבִיב שֻׁפְּכוּ צְלָלִים כְּחֻלִּים וּמֻזָּרִים,

וְעַנְנֵי חִלָּזוֹן קָרְבוּ לִחֲכוּ הַקַּרְקָע.

אָז יִשָּׂא קַיִן כּוֹס יְפַת אַפְלוּלִית-יַיִן,

וַיֵּשְׁתְּ.

עוֹד הַמְסֻבִּים יֵינָם לְמוֹ פִיהֶם, וַתִּיבַשׁ

כָּל יָד, וְרִחֲפָה כָּל עֶצֶם, וְכָל עַיִן קָמָה,

כִּי פֶתַע נַעֲווּ פְּנֵי קַיִן, מִשְׁנֵה חִוָּרוֹן

חָוָרוּ, וּזְעָקָה קָרְעָה בָּתֵּי לִבּוֹ:

מִי הִרְעִיל כּוֹסִי? – וְלֹא יָכֹל דַּבֵּר עוֹד

כִּי צָנַח אֶל מוֹשָׁבוֹ בְּפִרְפּוּרֵי שָׂרוּף.

קוֹם קָמָה נִצְּבָה רוּם בְּאֵר בַּת הֶבֶל מַלְכָּה:

אָנֹכִי, קַיִן! נִקְמַת הֶבֶל הִיא וְרַעֲלוֹ

אֲשֶׁר בְּשִׂיא-גְאוֹנְךָ הִשִּׂיגוּךָ!

וְאַתָּה לִבְּךָ מָשׂושׂ:

שֵׁרַשְׁתִּי אוֹיְבִי, וַעֲנָפוֹ בִתּוֹ כֶּלְיִי

הָיְתָה. – רְאֵה, כִּי הֶבֶל חַי וַחֲלוֹמוֹתָיו קָמִים!

נִצְחוֹנְךָ וְעֹצֶם מָלְכְךָ,

הַכְרִיעֲךָ תְּהוֹמוֹת, אַךְ לְמַעֲנִי נָחַלְתָּ,

כִּי יִפְּלוּ אֱלֵי כַפַּי

וְאֶפְרוֹשׂ עַל יְקוּם שׁוֹמֵעַ רַעְיוֹן-אָבִי,

וְיִתְקוֹן עִוּוּת קַדְמוֹן, הֶרְיוֹן יֵשׁ מֵאָיִן! –

נְאוּם בְּאֵר: וַתֵּט יַד-גְּבוּרָה מוּל הַשֶּׁמֶשׁ,

וַיִּשְּׁנוּ פָּנָיו, לָקוּ חֲבַרְבּוּרוֹת אֹדֶם,

חֲרִיצֵי שְׁחוֹר חֹרָצוּ, שׁוֹפְכֵי חוֹמוֹת עָשָׁן,

וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּא בֶּעָשָׁן, וְלֹא הָיָה שָׁמֶשׁ.

בַּשְּׁחָקִים הָאֲפֵלִים נִרְאוּ

כּוֹכָבִים גְּדוֹלִים אָצִים מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת צָפוֹנָה,

כִּי נִתַּק מַזָּר זֶה אֲשֶׁר הַמִּשְׁתֶּה בּוֹ

מִצֶּמֶד מְאוֹרוֹתָיו, וַיְעוֹפֵף שׁוֹבָב.

נִדְהָמִים, צְמוּקִים-צְפוּפִים יַשְבוּ שָׂרֵי קַיִן.

וְקוֹל בְּאֵר בַּשּׁוֹפָר חוֹתֵךְ הָעוֹלָמוֹת:

שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ, הַמְּאוֹרוֹת!

הַקְשִׁיבוּ, זְמַנִּים וַחֲלָלִים!

עַפְרוֹת תֹּהוּ, זְהָרִים וְכַדּוּרִים,

וְחֻבָּלֵיכֶם שַׁרְשְׁרוֹת הֶחָי!

הַיּוֹם רְוָחָה אֶקְרָא

מִסְּדָרִים נִבְנִים מֵהֵהָרֵס עֲמִיתֵיהֶם,

מֵעֹדֶף רוּחַ יוֹצֵר נֶעֱקָד בַּיָּצוּר,

מֵחֶשְׁבּוֹן-עוֹלָם רַמַּאי, חָב וְלֹא יְשַׁלֵּם, –

כִּי כֹּחַ הֶבֶל כֹּחִי, וְכֹחַ קַיִן יְרֻשָּׁה לִי

וָאַכְרִיעַ לְכַף הָבֶל!

הֲשָׁלוֹם תִּרְדְּפוּ

בְּרוּצְכֶם אָרְחֵי אֹנֶס,

בְּהֵהָפְכְּכֶם מִדְּמוּת אֶל דְּמוּת?

וְשֶׁקֶר שְׁלוֹם תֵּבֵל,

מְתִיחָה מִתּוֹךְ נִגּוּדִים,

חִבּוּק אוֹיְבִים בְּהֵאָבְקָם!

הֵן מַחֲנָק – סֵדֶר,

וְרֹגֶז – תֹּהוּ,

מִמְּצוּקַת הַיְצוּרִים

יִּשְׂעֲכֶם הָאָיִן.

לִנְאוּם בְּאֵר חֲרֹדוּ!

מוֹתְתוּ יִצְרֵיכֶם עַתָּה,

מְהַוֵּיכֶם וְנוֹנְשֵׂיכֶם,

אַשְּׁרוּ אֶפֶס,

אִמְרוּ לִרְצוֹנְכֶם – אַל-רָצוֹן.

וְתִמּוֹג הֲוָיַתְכֶם בְּאִי-הָיֹה –

דֹּם דְּבָרָהּ,

וַתְּהִי מְהוּמָה בַּכּוֹכָבִים,

הִשְׁתַּבְּשׁוּ מַעְגְּלֵיכֶם, שְׁמָשׁוֹת יָרְקוּ אִשָּׁם,

הִתְרוֹצְצוּ רְצָפוֹת, זִיקֵי אוֹר יִיָּרוּ,

וַיִּפְרוֹץ הַחַשְׁמַל מִבָּתֵּי כִלְאוֹ, קָרַע

לְבוּשָׁיו חֹמֶר,

וַיַּבְעֵר רֶגַע כָּל הַשְׁחָקִים אֵשׁ כְּחַלְחַלָּה אַחַת,

וּכְמוֹ הַבְּעֵרָה כָּבְתָה, גָּבְרָה הַחֲשֵׁכָה.

רַפְסוֹדַת-הַצֵּל צָף הַמַּזָּר רְעוּל-עֲנָנָיו.

בְּאֵר בְּרַגְלָהּ רָקְעָה,

וַתָּשָׁב הִיא וְעִמָּהּ קְהַל נִכְבַּדֵּי קַיִן

עַל מַזַּר-שִׁבְתָּם יַחַד, אֶל דְּרוֹר הָאַיִן,

אֶל רֶחֶם הַהֲוָיָה טֶרֶם זָע וְכָאַב,

בְּטֶרֶם כִּרְסֵם חֵשֶׁק רִאשׁוֹן לֵב הַדְּמָמָה.


*

בְּנֵי אִישׁ, עֲיֵפֵי עָמָל, שׁוֹאֲפֵי מַרְגּוֹעַ;

אֲדָמָה, לִבָּהּ לַהַב וּקְלִפָּתָהּ קְמוּטַת גַּעַשׁ;

אוֹקְיָנוּס קוֹצֵף, נוֹהֵם; נַהֲרוֹת אֵיתָן רוֹגְשִׁים;

יְלִידֵי מַיִם בּוֹלְעֵי אִישׁ אָחִיו; בְּנֵי צָב וָפֶתֶן;

אֶפְרוֹחַ כָּנָף גַּגּוֹ

וְגוּר וְעֵגֶל שׁוֹקְקֵי אֶל זִרְמַת שַׁד;

אִילָנוֹת מוֹרְדֵי כֹּבֶד אֶרֶץ, וּמָשְׁרָשִׁים בָּהּ;

אֲוִירִים רָצִים בִּסְעָרָה; בְּרָקִים הוֹלְכִים;

כָּל מִשְׁפְּחוֹת עֲרָפֶל; עַרְבְּלוֹת אוֹר הִיּוּלִי;

הֲמוֹנֵי הַכּוֹכָבִים, מוֹץ-עוֹלָמוֹת סֹעָר;

גִּלְגּוּלִים קֶרֶב פְּרָדִים; סוֹדוֹת זְמָן וּתְנוּדָה;

כָּל נֶהְפְּכֵי מִמַּצָּב אֱלֵי מַצָּב

וְרָגְזָם אִתָּם יִשְׁכּוֹן – זַעֲמוּ וָהֹמוּ,

אֲנוּ, וְרִגְזוּ-סַעֲרוּ מְאֹד: פֻּרְקַנְכֶם

לֹא פֻרְקָן, יְשׁוּעַתְכֶם לֹא יְשׁוּעָה.

מִמִּשְׁגֵּה קַיִן, שָׁוְא פָעֲלָה בַּת הֶבֶל:

בְּקֶמֶת בַּרְקִיעִים,

בְּנִקְרַת סֵתֶר לַהֲוָיָה,

בֵּין מֵמָד תְּשִׁיעִי לַעֲשִׂירִי, נָם לְתֻמּוֹ

פֵּרוּר כֹּחַ קָט, תִּשְׁבֹּרֶת גַּלִּיל זִיעַ,

אֲשֶׁר בִּהיוֹתוֹ מִצְעָר, שְּכֵחוֹ קַיִן, לֹא נִצְּחוֹ

וְלֹא הִשְׁבִּיעוֹ, וְגַם בְּאֵר לֹא יָדְעָה מְקוֹמוֹ;

עַל כֵּן, בִּנְפוֹל בְּמַאֲמָרָהּ תֵּבֵל

וְהִמּוֹג יַחַד קָעֳרֵי הַשְּׁחָקִים, עָמָד.

וְהוּא יְשַמֵּש זֶרַע

לִפְרִיכַת הָיֹה חָדָשׁ: סְפִירוֹת וְסֻלָּמוֹת

(גַּם לוֹוִים וְגַם נִפְלִים מִמַּטְבֵּעַ-קוֹדְמִים),

מַחְתָּרוֹת, כִּתּוֹת אוֹרִים, זְרָמִים וּבִדְלוּחִים,

גִּדּוּלֵי עֵץ וּבָשָׂר, תְּמוּרוֹת וְתוֹלָדוֹת,

עַל רַעֲבוֹנָם, פִּרְפֻּרֵיהֶם וְגוֹרָלָם.