שִׁיר שֶׁל יוֹם – פְּנֵי רָקִיעַ טְהוֹרִים וְרָמִים,

זִיו הַחַמָּה עַל שָדוֹת וּכְרָמִים,

דְּמִי יַעַר, שְׁאוֹן יָם, וּזְמָרִים בַּזְּרָמִים.

שִׁיר שֶׁל יוֹם – אָדָם רַב בְּלֶב־עִיר, בָּרְחוֹב, –

הֲֲמוֹנִים הֲמוֹנִים כְּגַלִים אֱלֵי חוֹף,

עָלִים נוֹפְלִים דֹּם… וּמְדַמִּים הֵם לִרְחֹף.

שִׁיר שֶׁל יוֹם – אִילָנוֹת עֲנֵפִים וּגְבֹהִים,

קוֹלוֹת יְלָדִים מְשַׂחֲקִים בְּמַחֲבוֹאִים,

וּקְרִיאוֹת אִמָּהוֹת צְעִירוֹת מִמְּבוֹאִים.

שִׁיר שֶׁל יוֹם: מֵחָדָשׁ עַל “דְּבָרִים יְשָׁנִים”

מַכְרִיז רוֹכֵל דַּל, אָדָם בָּא בַּשָּׁנִים,

וְקוֹלוֹ לֹא יַחֲרִיד לְבָבוֹת שַׁאֲנַנִּים!

שִׁיר שֶׁל יוֹם – נַעֲרַת תֹּם מִשְׁתַּפֶּכֶת בִּצְחוֹק,

כְּפַעֲמוֹן שְֶל זָהָב בָּא קוֹלָהּ מֵרָחוֹק –

וְהַנֶּפֶשׁ אֵלֶיהָ תִּכְלֶה תַּעֲרֹג – – –

שִׁיר שֶׁל יוֹם – וּבַלַּיְלָה נִגּוּן בָּא בִּדְמִי,

וְלֵב לֹא יֵדַע מִי יָשִׁיר שָׁם, וּמִי

יֵבְךְִ מִמַּעֲמַקִּים בְּדָמְךָ וּבְדָמִי!