יוֹם – בְּאַהֲבָה אֶל לִבִּי אֲאַמְּצֶנּוּ,

אַמֵּץ לִי כְּאֵם אֶת הַיֶּלֶד הָרַךְ!

בְּעֹנֶג עָלָיו אֶתְרַפֵּק וְאֶרְצֶנּוּ,

כּי טוֹב הוּא, כִּי אוֹר, כִּי בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ,

אַשְׁרַי! מֶה חָמוּד הוּא, נָאֶה אַף נָעִים

כָּל נִיד בּוֹ, כָּל רֶמֶז, סְפוּג יוֹפִי וָחֵן;

כֻּלּוֹ זֹהַר, שֶׂגֶב, שִׁיר נֵבֶל־פְּלָאִים,

רַק מֵאֱלֹהִים זֶה יִהְיֶּה, יִתָּכֵן.

בְּיוֹם זֶה נוֹצַר הַמְשׁוֹרֵר־הָאָדָם,

בְּשִׁיר עַל שְׂפָתָיו אֵל בְּרָאוֹ בְּוַדֶַּאי – – –

זֶה הַיּוֹם – שִׁבְעָתַיִם מְבֹרֶכֶת יָדָם

שֶׁל כָּל הַיּוֹצְרִים בְּאוֹר חֶסֶד שַׁדַּי.