אַתָּה עֲמִיתִי וַאֲמִתִּי,

אֵין מִלְּבַדְּךָ עוֹד אִתִּי,

אֵלֶיךָ אֵלֵךְ לְאִטִּי,

וּבְנַפְשִׁי כְּמִיהָתִי וְהֲמִיתִי.

אַתָּה הוּא יֵשִׁי וְיִשְׁעִי,

בְּךָ אָרִים רֹאשִׁי בְּרִישִׁי,

רַק אַתָּה מַעֲמִיק חֲרִישִׁי, –

וּמְבָרֵךְ קְצִירִי הַחֲרִישִׁי.

וְאַתָּה צִוִּיתַנִי כֹּה: קוּם

וֶאֱרַח עִם כָּל כּוֹשֵׁל בַּיְקוּם!

וְאִם שֶׁבַע תִּפֹּל – תָּקוּם,

כּי לִבְּךָ בְּלִבִּי הוּא רָקוּם.

אוֹדְךָ בְּעוֹדְךָ, עַתָּה,

גּוֹאֲלִי וְגוֹרָלִי אַתָּה;

הָיָה בֹּקֶר, גַּם עֶרֶב אָתָה, –

עֵינִי רַק אוֹתְךָ רָאֲתָה.

וְהִנְנִי הֶעָנִי־הֶעָשִׁיר,

כִּי אַתָּה בְּבִכְיִי, שִׁיר הַשִּׁיר;

אֲפֵלָה אֶת שְָׁמַי כִּי תַּשְׁחִיר –

אַתָּה אֶת שְׁמִי עוֹד תָּשִׁיר!