לֹא רָאוּ כִּי רוֹאֶה מִתְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבָם,

לֹא יָדְעוּ אֶת לִבּוֹ הָרָחָב,

כֹּה זָרוּ לָהֶם דְּרָכָיו,

מְרִי חַיָּיו וּמַכְאוֹבָם.

וְהוּא, גֵּא וּמַחֲרִישׁ כְּאִילָן גָּבוֹהַּ,

לֹא בָּא בִּקְהָלָם וְאָהֳלָם לֹא פָּקַד;

רַק הֶעֱמִיק בְּנַפְשׁוֹ, אַךְ עַל שִׁירוֹ שָׁקַד,

לֹא פָּסַק כְּמַעְיָן בּוֹ לִנְבֹּעַ.

וּבַחֲרוֹת בּוֹ בּוּזָם – הוּא שָׂטָה וְהִבְלִיג,

וּבִיגוֹנוֹ שִׁבְעָתַיִם גָּאָה וְעָמַק;

כִּצְבִי מֻדָָּח מֵעֵינָם חָמַק,

וּלְיַעַר־חֲזוֹנוֹ הִפְלִיג!

וּבְסֵתֶר, רָחוֹק מִלַּהֲגָם הַתָּפֵל,

הִשְׁקִיף בְּרַחֲמִים עֲלֵיהֶם מֵעָל;

וּמִשֶּׁפַע נַפְשׁוֹ גַּם לָהֶם אָצַל

בִּרְכַּת־אוֹר לְלִבָּם הָאָפֵל. – – –