דָּנִיאֵל הַקָּטָן

חוּט זָרַק עַל עָנָן.

וּבַחוּט טִפֵּס לְמַעְלָה

וְעוֹד הָלְאָה, וְעוֹד הָלְאָה,

עַד הִגִּיע לֶעָנָן,

לֶעָנָן הַלָּבָן.

שָׁם יָשַׁב לוֹ יוֹם אֶחָד,

עִם הָעֶרֶב בַּחוּט יָרָד.