נְסִיכָה מְאֹהֶבֶת – מָאֲסוּ דוֹדֶיהָ.
צִפֹּרֶן־אַרְגָּמָן – בְּבִקְעָה שׁוֹמֶמֶת.
אֶת יְגוֹנֵךְ מְסַנֵּן הַקֶּבֶר,
בְּעַד הָעֵינַיִם, שֶׁנֶּחְצְבוּ בַּשָּׁיִשׁ.
הָיִית יוֹנָה, שֶׁנֶּפֶשׁ עֲנָק לָהּ.
קִנֵּךְ – דַּם עַרְבוֹת קַשְׂטִילְיָה.
לַבָּתֵךְ מָזַגְתְּ בְּגָבִיעַ שֶׁל שֶׁלֶג,
לְחַמְמוֹ בִּקַּשְׁתְּ וּכְנָפַיִךְ נִקְטָעוּ.
חָלַמְתְּ וְהִנֵּה אוֹהֲבֵךְ בֶּן־מֶלֶךְ,
הָאוֹסֵף אֶת שָׁבְלֵךְ וְעֵינָיו לָאָרֶץ.
וּבִמְקוֹם מַחְרֹזֶת־פְּנִינִים, שִׁיר אוֹ פֶּרַח, –
נֵזֶר וְרָדִים כְּמוּשִׁים נָתַן לָךְ הַמָּוֶת.
בְּחָזֵךְ נָשָׂאת כּוֹכַב־הַנֹּגַהּ
כְּאִיסַבֵּל דֶּה סֵגוּרָה, אוֹ מֵלִבֵּאָה!
שִׁירֵךְ, כְּעֶפְרוֹנִי הָרוֹאֶה אֵיךְ מָט הָאֹפֶק,
מִתְנַגֵּן פִּתְאֹם חַדְגּוֹנִי וּמַר־נָפֶשׁ.
קוֹלֵךְ – מוֹסְדוֹת בּוּרְגוֹס יַרְתִּיעַ
וּתְפִלּוֹת נְזִירִים יַשְׁתִּיק בְּלֶב־זֶמֶר.
בֵּין הֵדֵי פַּעְמוֹנִים כְּבֵדִים יִתְלַבֵּט
וְיֹאבַד רוֹטֵט וְשָׁסוּעַ בִּדְמִי הַלָּיְלָה.
פָּעֲמָה בָּךְ עֶרְגָּה, הַנּוֹבֶטֶת מִשְּׁמֵי אֶסְפַּנְיָה:
זוֹ עֶרְגַּת הַפִּגְיוֹן, הַדְּמָעוֹת וּפָנַסֵּי־הָעַיִן.
נְסִיכָה שַׂגִּיבָה שֶׁל אֹדֶם־עַרְבַּיִם,
חוּט־פְּלָדָה אַתְּ טֹוָה בְּפֶלֶךְ־בַּרְזֶל!
קֵן לֹא הָיָה־לָּךְ, מַדְרִיגָל נוּגֶה לֹא הוּשַׁר לָךְ,
וְנֵבֶל רָחוֹק לֹא נֶאֱנַח אֵלַיִךְ.
טְרוּבַּדּוּר שֶׁלָּךְ – בָּחוּר עִם קַשְׂקַשֵּׂי־כֶּסֶף
שֶׁהֵד חֲצוֹצְרָה כָּל אַהֲבָתוֹ הִבִּיעַ.
אַף עַל פִּי כֵן, לְאַהֲבָה נוֹצַרְתְּ,
לַאֲנָחוֹת, לְפִנּוּקִים, לְאָבְדַּן־חוּשִׁים.
לִשְׁפֹּךְ לִבֵּךְ הַמַּר אֶל לֶב אָהוּב־לָךְ
בְּפָרְטֵךְ שׁוֹשַׁנָּה רֵיחָנִית בֵּין שְׂפָתַיִךְ.
לְהַבִּיט בְּיָרֵחַ רָקוּם עַל פְּנֵי הַנַּחַל,
לָחוּשׁ בַּכִּסּוּפִים הָרוֹחֲשִׁים בָּעֵדֶר,
לְהִתְבּוֹנֵן בְּגַן הַנֶּצַח שֶׁל הַחֹשֶׁךְ,
הוֹ, נְסִיכָה שְׁחוּמַת־עוֹר רוֹדֶמֶת תַּחַת שָׁיִשׁ!
הַאִם עֵינַיִךְ הַשְּׁחוֹרוֹת קְרוּעוֹת לַזֹּהַר?
אוֹ נְחָשִׁים נִפְתָּלִים בֵּין עִיֵּי שָׁדַיִךְ…
אָנָה הָלְכוּ נְשִׁיקוֹתַיִךְ, שֶׁהִפְרַחְתְּ לָרוּחַ?
אָנָה הָלַךְ יְגוֹן אַהֲבָתֵךְ הַנִּכְזֶבֶת?
בַּאֲרוֹן־עוֹפֶרֶת, בֵּין עַצְמוֹתַיִךְ, –
לִבֵּךְ וַדַּאי נִתַּץ לְאַלְפֵי רְסִיסִים.
שְׂרִיד־קְדוֹשִׁים, גְּרַנָּדָה נוֹצַרְתֵּךְ,
הוֹ, נְסִיכָה שְׁחוּמַת־עוֹר רוֹדֶמֶת תַּחַת שַׁיִשׁ!
חֲבַצָּלוֹת חִוְרוֹת הָיוּ גַם יוּלְיָה גַם אֵלוֹאִיסָה,
וְאִלּוּ אַתְּ צִפֹּרֶן־דָּם לוֹהֶטֶת,
שֶׁהֵגִיחָה מֵאַדְמַת קַשְׂטִילְיָה הַזּוֹהֶבֶת,
כְּדֵי לָנוּם תַּחַת שֶׁלֶג וּבְרוֹשִׁים תְּמִימֵי־נָפֶשׁ.
גְּרַנָּדָה הָיְתָה־לָּךְ לְעֶרֶשׂ־מָוֶת, חוּאַנָה,
וְהַבְּרוֹשִׁים – נֵרוֹת לִמְרַאֲשׁוֹתַיִךְ,
וְהַסְּיֵרָה – לְשֻׁלְחַן־הַמִּזְבֵּחַ.
מִזְבַּח־שֶׁלֶג לְהַמְתִּיק גַּעְגּוּעַיִךְ
בַּמַּיִם הַשּׁוֹטְפִים לְמַרְגְּלוֹתַיִךְ. מֵי הַדָּאוּרוֹ!
גְּרַנָּדָה הָיְתָה־לָּךְ לְעֶרֶשׂ־מָוֶת, חוּאַנָה!
גְּרַנָּדָה עַל עַתִּיקֵי־מִגְדָּלֶיהָ,
עַל דּוּמִיַּת־גַּנֶּיהָ,
עַל פִּרְחֵי קִיסוֹס מֵתִים בְּאֹדֶם חוֹמוֹתֶיהָ,
עַל כְּחוֹל עַרְפִּילֶּיהָ
וְרֶטֶט הֲדַסֶּיהָ.
נְסִיכָה מְאֹהֶבֶת – מָאֲסוּ דוֹדֶיהָ.
צִפֹּרֶן־אַרְגָּמָן – בְּבִקְעָה שׁוֹמֶמֶת.
אֶת יְגוֹנֵךְ מְסַנֵּן הַקֶּבֶר
בְּעַד עֵינַיִם, שֶׁנֶּחְצְבוּ בַּשָּׁיִשׁ.