(שיר עם)
לשוררו במקהלות.
״לֵךְ! אֵלַי קֹרֵא קוֹל אֵל מִמָּרוֹם,
קָדִימָה שָׁם נֵרִי לְךָ יָהֵל!
מִמִּזְרָח, מִיָּם, מִצָּפוֹן וְדָרוֹם,
לֵךְ לִמְנוּחָתְךָ, יִשְׂרָאֵל!
לֵךְ! תָּשֹׁרְנָה לִּי צִפֳּרִים,
לֵךְ! תִּלְחַשְׁנָה לִּי הָרוּחוֹת,
לֵךְ! יָשֹׁקּוּ לִי הַנְּהָרִים,
לֵךְ יִשְׂרָאֵל, אֶל חֹף מְנוּחוֹת!
עַל־גְּדוֹת יַרְדֵּן, אַדְמַת צֶבִי,
נַחֲלַת אָבוֹת, אֵם רֻחָמָה,
פִּשְׁטָה יַעֲקֹב שִׂמְלַת שֶׁבִי
וּכְלֵי גָלוּתְךָ נַפֵּץ שָׁמָּה!״
הִנֵּה רַגְלִי עֹז דֹּרֶכֶת –
פַּנּוּ דֶרֶךְ לִי לָלֶכֶת!
מַטֵּה אֱלֹהִים בְּיָדִי
וּכְלֵי מִלְחַמְתִּי עִמָּדִי:
דֵּעָה, אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן.
עִמָּם אֶעֱבֹר אָרְחוֹת יַמִּים,
בָּם אִכָּבְדָּה עַל־פְּנֵי עַמִּים,
עִמָּם אֶשָּׂא נֵס נִצָּחוֹן!…
מקהלה: מטה אלהים בידי וכו׳.
בַּאֲבַק־שְׁנוֹת־עוֹלָם עַל שִׂמְלָתִי,
אֶעֱשֶׂה דַרְכִּי הָלְאָה, הָלְאָה…
לֹא קִצֵּץ עָמָל פְּתִיל חַיָּתִי,
וּבִי זִקְנָה לֹא מָשָׁלָה.
עוֹד אָנֹכִי מָלֵא עֲלוּמִים,
עוֹד תָּקְפִּי הַזְּמַן לֹא כִלָּה…
הַס מִפָּנַי כָּל־הַלְּאֻמִּים,
סֹלּוּ, סֹלּוּ לִי הַמְּסִלָּה!…
הִנֵּה אִתִּי תּוֹרָה מְאִירָה,
עַל־כַּפֵּיכֶם חַקּוֹתִיהָ;
וּבְלִי קַחַת זָהָב מְחִירָהּ –
אֶתְכֶם חִנָּם הוֹרֵיתִיהָ.
הִנֵּה אִתִּי אֹרֶךְ רוּחַ,
שֶׁכֶם לִסְבֹּל, לֵב בָּטוּחַ,
וּלְפָנַי כָּל הַכְּבֻדָּה:
דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה,
תַּנְחוּמוֹת אֵל יַשְׁמִיעַ…
לָאָרֶץ לֹֹא עוֹד שָׁחָה
וּמָפְנֶה הוּא מִזְרָחָה –
שָׁם נֵר אֱלֹהִים יוֹפִיעַ!…
מקהלה ולפני כל הכבודה וכו׳
לֵךְ! אֵלַי קֹרֵא קוֹל אֵל בֶּהָדָר,
קָדִימָה שָׁם נֵרִי לְךָ יָהֵל!
שָׁם פָּרְחָה הַגֶּפֶן, פִּתַּח הַסְּמָדָר,
שָׁם תָּנוּב אַדְמָתְךָ, יִשְׂרָאֵל!
אַרְצִי, אַרְצִי, אֵם עֲדִינָה,
אֶרֶץ פְּרָחִים וּתְנוּבָה,
מֵאָרְכָּהּ גָּדוֹל חִנָּהּ,
מֵרָחְבָּהּ – רָחָב טוּבָהּ!
אַרְצִי, אַרְצִי, הֲרַת גִבּוֹרִים,
אֶרֶץ עֵינוֹת מֵי־מַדָּעִים;
עֶרֶשׂ חֹזִים הִיא וּמוֹרִים
וּנְבִיאֵי אֱלֹהִים נִפְלָאִים…
פַּנּוּ דֶרֶךְ לִי לָלֶכֶת
אֶל אַרְצִי הַמְּבֹרֶכֶת!
שָׁלוֹם יִשְׂאוּ לִי הָרֶיהָ,
שָׁלוֹם יֶהֱמוּ לִי מֵימֶיהָ,
שָׁם אָשׁוּב אֶהְיֶה סְגֻלָּה…
שָׁם יִשָּׁבֵר מַקַּל־נוֹדִי,
צִיּוֹן תִּהְיֶה כִּסֵּא כְבוֹדִי
וַהֲדֹמִי – תֵּבֵל כֻּלָּהּ!…
מקהלה: שלום ישאו לי הריה וכו׳.