הַמְּזַמֵּר בִּכְלוּב יָשַב וַיְשֹרֵר
שִיר נָעִים לְהַפְלִיא, לוֹ תִמְעַט כָּל תְּהִלְָה;
פִּתְאֹם לְתְִמּוֹ הִתְאַנַּח הַמְּשֹרֵר
וּפִרְקוֹ בַשִּיר עַד חֶצְיוֹ לֹא כִלָּה.
מַה קָּרְךָ, יַקִּירִי, הַתַּרְנְגֹל שְאָלָהוּ,
כִּי פִתְאֹם נִדְמֵיתָ, רוּחְַךָ חְִבָּלָה?
אְַהָה כִּי זָָכַרְתִּי, הַמְּזַמֵּר עָנָהוּ,
כִּי פֹה בִּכְלוּב צַר חְִפְשָתִי נִגְזָלָה.
וְשָם בְּרֹאש אָמִיר, אְַבֵלָה וַעְַצוּבָה,
לִי תִבְכֶּה מֵרָחוֹק נֶפֶש אְַהוּבָה;
לִבִּי לָה שָם וָהִיא פֹּה לִבְחִירָהּ –
וַאְַנִי אַסִּיר אֹבֵד, אֵיכָה אָשִירָה?
- שִחֶתְךָ הַמְּזַמֵּר, הַתַּרְנְגֹל הִבִּיעַ,
כִּי חָלַק לְךָ אֵל קוֹל עְִגָּב בַּגָרוֹן,
וְתַאְַוָה נִתְעָבָה בְּלִבְּךָ הִטְבִּיעַ,
לַשְמִיעַ הוֹד קוֹלְךָ לָשִיר וְלָרוֹן! –
וּמָה הַתּוֹעֶלֶת בְּשִירִים עְַרֵבִים?
הַיְמַלְּאוּ מֵעֶיךָ בִּימֵי רָעָב וְצָרָה?
אוֹ לֶחֶם וָמֶלַח יוֹשִיטוּ לִרְעֵבִים
וַעְַרְִמִּים יְכַסּוּ בֶגֶד בַּקָּרָה?
אַךְ לֹא כֵן אָנֹכִי הַתַּרְנְגֹל עִמָּדִי,
חַיַּי בִּרְצוֹנִי, חְִפְשִי בְּיָדַי,
כִּי כִשְרוֹן מְשוֹרֵר אֵין בִּי מִנֹּעַר –
לָכֵן לַעְַצָתִי לוּ תִשְמַע, בֶּן עֹנִי,
קְרָא נָא מֵעַתָּה,קוּקוּרִיקוּ׳ כָּמוֹנִי,
אָז תֵּצֵא לַחָפְשִי מִסְּגֹר בֵּית הַסֹּהַר…
עְַצָתְךָ, תַּרְנְגֹל, אָמְנָם טוֹבָה לַזָּמִיר,
אַךְ טִבְעוֹ מְשוֹרֵר לֹא יַחְלִיף לֹא יָמִיר;
לֹא יוֹזִיל לְשֲַנּוֹת כִּשְרוֹנוֹ מִנְּעוִרָיו,
לוּ חֶלְדּוֹ כָּל יָמָיו יְהִי בֵית אֵסוּרָיו.