אֶ.    🔗

אֶל חַיָּט בֶּן צִיּוֹן נִגַּש אַתּוּנִי

וּמַכְתֵּש בְּיָדוֹ שָבוּר לִשְנַיִם;

מִנְעוּרַי, אָמַר, רֵעַי הִגִּידוּנִי

כִּי חָכְמוּ לִמְאֹד בְּנֵי יְרוּשָלָים.

קַח מַחֶטְךָ, יְהוּדִי, חַבְּרֵהוּ כְּבַתְּחִלָּה,

אָז אֵדַע כִּי לְעַמְּךָ נָאוָה תְהִלָּה.

צַר לִי מְאֹד, הַחַיָּט יַעְַנֶנּוּ

כִּי אָזְלוּ מִכֵּלַי חוּטֵי הַתְּפִירָה,

הֵא לְךָ מְעַט חוֹל שְזֹר לִי מִמֶּנוּ

חוּטִים לִמְלַאכְתִּי, וּשְבָרָיו אַחְבִּירָהוּ.

ב.    🔗

אֶל שַעְַרֵי יְרוּשָלֵם בָּא אִיש אַתּוּנָא

וְיֶלֶד מֹכֵר בֵּיצִים נִקְרָה לִקְרָאתוֹ.

שָמַעְתִּי, אָמַר, כִּי חָכְמָה וּתְבוּנָה

חָלַק אְֶלֹהִים לְעַמּוֹ סְגְִלָתוֹ;

לָכֵן אְַהוּבִי, אִם חָכַם לִבְּךָ,

הִנֵה בְיָדִי שְתֵּי גְבִינוֹת לְעֵינֶיךָ,

מֵחְַלֵב שְתֵּי עִזִים הִקְפֵּאתִי אֹתָנָה;

הִתְבּוֹנֵן, יַקִּירִי, לִגְבִינוֹת הַשְתָּים

וְהַגֵּד, אִם יָדַעְתָ, בֶּן יְרוּשָלֵם:

אֵיזֹה מֵעֵז שְחֹרָה וְאֵיזֹה מִלְּבָנָה?…

הילד.

כִּי זָקַנְתָּ מִמֶּנִּי תָעִיד קוֹמָתְךָ

כִּי חָכַם לִבְּךָ תַּעְַנֶה שְאֵלָתֶךָ

וְלַעְַנוֹת עַל שְאֵלָה לְךָ מִשְפַּט הַבְּכֹרָה

לָכֵן, אִיש חָכָם, אֶל סַלִּי הַבִּיטָה,

רְאֵה בֵיצָה וְהַגֵּד מִי אוֹתָה הִמְלִיטָה:

תַּרְנְּגֹלֶת אְַדְִמָּה לְבָנָה אוֹ שְחוֹרָה?…