¹

פָרָה אַחַת עִבְרִית וְנֹצְרִית הַשְּנִיָּה

הוּבְלוּ לַטֶּבַח אֶל בֵּית מַטְבְּחָיִם;

וַתִּפְרֹץ מְרִיבָה בֵּין הַנֹּצְרִית וְהַיְּהְִדִּיָה

וַתִּרְעֵמְנָה אִשָּה רְעוּתָה הַחְַכָמוֹת הַשְּתָּיִם.

"גְּשִי הָלְאָה פָּרָה פְּתַיָּה, פָּרָה סֹרֵרָה,

לִשְכֵנְתָּהּ הַנֹּצְרִית הָעִבְרִית דִּבֵּרָה –

אְַנִי פָרָה מְיְִחֶסֶת, הוֹריתִי וְלֵדָתִי בִקְדְִשָּה,

עַל צַוָּארִי יַעְַבִיר אִיש כָּשֵר מַאְַכֶלֶת לְטוּשָה,

יְבָרֵךְ עַל ששחִיטָתִי

בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וְנִמְרָצָה,

וִיסָעֵף רֶגַע פְּתִיל חַיָּתִי,

כִּמְסָעֵף פְִּארָה כְּמַעְַרָצָה!

וָאַתְּ, בְּהֵמָה טְמֵאָה,

בְּבוּל עֵץ גְִּלְגָּלְתֵּךְ יָרֵץ

טַבַּח עָרֵל, קְצוּץ פֵּאָה,

הֶדְיוֹט, בּוּר וְעַם הָאָרֶץ;

טַבָּח כְִּלוֹ מַשְקֶה יֵצֵא מִבֵּית מַרְזֵּחַ

וּבְעֵץ בֵּין קַרְנַיִךְ

יָשִֹים קֵץ לְחַיַּיִךְ –

הְַלָזֶה יִקָּרֵא מַטְבֵּחַ?…

"הַסִּי – קָרְאָה הַנֹּצְרִית – הֵאָלְמִי, פָּרָה סְכָלָה,

הֵן כָּל רֹאֵה מוֹתֵךְ יִשֹֹּם, תֹּאחְַזֵהוּ חַלְחָלָה!

יְהוּדִי נִבְזֶה וּמְגֹאָל, כְִִלּוֹ סְחִי וְמָאֹס

מַשְחִיז אחל עֵינַיךְ סַכִּינוֹ שְתַּיִם שָעוֹת

וְעַל צַוָּארֵךְ יוֹלִיכֶנוּ, פָּרָה רָמַת יַחַש,

פְּעָמִים אַרְבַּע חָמֵש בִּנְעִימָה וָנַחַת,

אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה כִּמְנַגֵּן בְּכִנּוֹר

וּדָמַיִךְ שֹטְפִים אַרְצָה כְּמַיִם בַּצִּנוֹר

אַךְ לֹא כֵן יָמִיתוּ אוֹתִי,

לֹא כֵן גֹּרָלִי אָנֹכִי,

בְּטֶרֶם אֶרְאֶה מַלְאַךְ מוֹתִי

וּכְבָר רְִצַּץ מוֹחִי!

בּוּל עֵץ בְּרֶגַע אֶחָד

יְבַלְבֵּל מַחְשְבוֹתָי;

(כָּמוֹנִי, אֵלִי, יַחַד

תָּמוֹתְנָה כָּל אַחְיוֹתָי!)

וּכְרֶגַע וְאֵינֶנִּי, לֹא אוֹסִיף לִרְאוֹת אוֹר,

מִיתָה קַלָּה הִיא וְיָפָה לְדַעַת כָּל חַכְמִי הַדּוֹר!"

עוֹד שְתֵּי הַפָּרוֹת פֹּשְֹקוֹת שַפָתַיִם,

וְשְנֵי מַלְאְַכֵי מוֹתָן “יְעֵפִים” וְרַבִּי “חַיִּים”,

הַטַּבָּח הֶעָרֵל וּבּוּל עֵץ בִּימִינוֹ,

הָשֹּחֵק הַמָּהוּל וּבְיָדוֹ סַכִּינוֹ,

אֶל בֵּית הַמַּטְבֵּחַ יַחַד הִגִּיעוּ

וּבְשָמְעָם רִיב שְתֵּיהֶן, לָהֶן דַּעְַתָם הִבִּיעוּ:

לַשָּוְא, פָּרוֹת סְכָלוֹת, תַרְבֶּינָה דִבְרֵי רִיבוֹת,

עַל דְּבַר כָּבוֹד וָיֹשֶר, יַחַשֹ וּנְדִיבוּת!

גַּם הָעֵץ גַּם הַבַּרְזֶל לֹא יַאְַכִילְכֶן חֵלֶב חִטָּה,

הִנְּכֶן בְּנוֹת בָּקָר וְסוֹפְכֶן לִשְחִיטָה…

וְאִם שֹנָה מְלַאכְתֵנוּ לְמַרְאֵה עֵינַיִם,

תָּרֹבְנָה עָלֶיהָ חֶבְרוֹת “צַעַר בַּעְַלֵי חַיִּים”,

תִּקְרֶאנָה אְַסֵפוֹת, תִּתְוַכַּחְנָה בְּשָאוֹן

מִיתַת מִי בְּכָבוֹד וּמִי בְּבּזָּיוֹן,

אַךְ לָכֶן הִיא אַחַת – מָוֶת וְכִלָיוֹן…

מְשָלִי זֶה נָאֶה לְאַחַי הָאְַמֵלָלִים

הַנִּשְחָטִים בִּמְקוֹמוֹת מִסְפָּר עַל פִּי מִנְהָגִים שוֹנִים,

פֹּה בְּאֶגְרוֹף וּכְעֵץ יַפִּילוּ בָם חְַלָלִים,

כִּי זֶה מִנְהַג הַמְּדִינָה וְשִגְעוֹן הָאְַדוֹנִים –

וְשָם בְּשַֹכִּינִים חַדִּים, בְּמַאְַכָלוֹת מְגֹהְצוֹת

בִּסְפָרִים, בְּחֹבְרוֹת, בְּגִדּוּפִים וּנְאָצוֹת,

בְּאְַסֵפוֹת בָּתֵי עָם וּבָתֵי מַרְזֵחַ,

יִשְחָטוּם אַחַד אֶחָד,יָכִינוּ לָהֶם מַטְבֵּחַ.

הָעֵץ אוֹ הַשַֹכִּין – הַמַּטָרָה הִיא אַחַת:

הִנֵּה עִבְרִים אַתֶּם, רְדוּ אֶל עִמְקֵי שָחַת!..