הֲקִיצוֹתִי: לַיְלָה – עַל שְׂפָתַי עוֹד רֶטֶט שֶׁל שִׂיחָה לוֹהֶטֶת,
מִי שֶׁהוּא הָיָה פֹּה, אֲנִי רְאִיתִיהוּ אַךְ שָׁכַחְתִּי מִי הוּא,
וַאֲנִי שׂוֹחַחְתִּי בִּתְמִימוּת וְזֹהַר כִּבְיָמִים יָמִימָה
גִּמְגּוּמִים שֶׁל טֹהַר צֵרוּפֵי לֹא־רֹעַ: אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא…
עֲלָטָה לָעַסְתִּי וּסְפֵקוֹת גָּמַעְתִּי וְחָשַׁבְתִּי: אַתְּ אִי־
אַלְמֻגִּים טָבוּעַ בְּחָפְנֵי הָאֹפֶל וַאֲנִי כְּעוֹף אֵל,
כְּיַנְשׁוּף פָּצוּעַ שֶּׁכָנפוֹ גָּדוּעַ מִתְפָּרֵץ קָדִימָה
וְרוֹצֶה לִגְוֹעַ, כְּתִינוֹק בִּזְרוֹעַ, בְּסִנּוֹר שֶׁל אִמָּא.
הַסּוּפָה יוֹדַעַת בֵּין פֹּארוֹת הָאֶרֶז לְפַזֵּם שִׁיר עֶרֶשׂ,
וְהַדְּמִי – יָכוֹל הוּא בִּפְסִיעוֹת שֶׁל פֶּלֶד פְּרוֹץ לְפֶתַע דֶּלֶת,
וְדַלְתִּי פְּתוּחָה כְּבָר גַּם עֵינַי אֶפְקָחָה, וְכַפַּי אָרִימָה:
זוֹ אֲשֶׁר יוֹשֶׁבֶת עַל סִפִּי חוֹשֶׁבֶת מַחְשַׁבְתִּי: זוֹ אִמָּא.