בְּעֵת הֵעוֹר הַדָּם לְבֵין רֻכְסֵי בָשָׂר

הִרְנִינָה יַד נִסְתָּר מֵיתְרֵי כִּנּוֹר מַכְאִיב –

עוֹד לֹא הָגִיתִי נִיב – לִבִּי לַנֵּס הָפְקַר

יָדַעְתִּי, כִּי אָבִיב יוֹמִי בְזִיו יַחְרִיב.

כְּמוֹ שֻׁלְחַן דָּשֵׁן שָׂרוּעַ הַאֵין־סוֹף

וּכְמוֹ גִּבֵּן קָרֵב הָרֹחַק אֶל דַּלְתִּי.

וּפִי לוֹחֵשׁ: כָּל צְחוֹק מָזְהָב, בִּסְחִי הָרְחוֹב

וְכָל חִיּוּךְ אִשָּׁה אָלִיט בַּאֲדַרְתִּי.

מִפַּנָּסֵי שַׁחֲרִית נָטַף דְּבָשׁ עוֹקְצָנִי

עַל מִשְׁכְּבֵי מַדְוֶה לַהֲלוּמֵי הַלֵּב –

הוֹשִׁיטוּ לְשׁוֹנְכֶם, אוֹשִׁיטָה גַּם אֲנִי,

הִנֵּה: טִפְטֵף יֵינִי מִיֶּקֶב יוֹם צוֹרֵב.

הֶחָג לְנֶגְדְּכֶם – נִבְרֶשֶׁת עֶשֶׁת־עַד.

יָגֵעַ הַיָּגוֹן כְּמוֹ סוּמָא עָקָר,

כְּמוֹ קַבְּצָן אִלֵּם שֶׁתַּרְמִילוֹ שֻׁדַּד

וְכָל פְּנִינָיו דָּלָה מִשְּׁחֹר מֵימָיו אַכְזָר.

כְּשַׁיָּרַת גְּמַלִּים מֻכֵּי־צָמָא נִגְלֹש

בְּמִדְרוֹנֵי הַסּוֹד אֶל שֹׁקֶת־הַדְּמָמָה,

בַּת בְּתוּאֵל שְׁזוּפַת־הַלֵּב תַּשְׁקֶה תִּירוֹשׁ,

טַל־נֶצַח מְזֻכָּךְ בַּעֲלִיצוּת נִגְמָע.

כִּי עֵת הֵעוֹר הַדָּם כְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר,

נֻתְּצוּ אִסְמֵי בַּרְזֶל מִשַּׁאֲגַת רָעָב.

אָבִיב שִׁבֵּר עֻלּוֹ וּכְמוֹ מִבְצָר בָּהָר

מִרַעַם נִתְמוֹטֵט אֶל חֵטְא וְאֶל אַכְזָב.