בְּדִידוּתֵךְ כִּי תִּסְעַר, בַּת־אִמִּי,

לֹא אֲנִי אֲבִיאֵךְ לְמִנְחָה לָהּ,

כִּי לֹא יַיִן מִגַּת הַבְּדִידוּת,

כִּי לֹא יַיִן מִגַּת.

וְהָיָה כִּי חָטָאתִי בָּזֹאת,

חֶטְאִי לֹא יִסְלַח הַסּוֹלֵחַ,

וְסָלְחוּ לִי רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם.

בְּעֵינַיִךְ כִּי יַעַל הַלַּעַן,

מֵעָלַי אֲסִירֵן, בַּת־אִמִּי,

מֵעָלַי אֲסִירֵן,

וְיוֹנִים אֲמַלְּאֵן,

וְיוֹנִים רוֹנְנוֹת הֲמֻלָּה וְהִגּוּי

וּצְחֹרוֹת־נְשָׁמָה־וְנוֹצָה.

וְהָיָה אִם פָּקַחְתְּ אֶת עֵינַיִךְ,

אָחוֹת,

אֶשְׁנַבִּים יִקָּרְעוּ בִּבְשָׂרֵךְ,

וַיָּרִיעוּ לָאוֹר.

אָז גָּדֵר, וְחוֹמָה, וּצְרִיחַ,

יִזְקְפוּ קוֹמָתָם

וְנָתַתְּ מַבָּטֵךְ

עַל צַלְעָם כִּי יָנוּחַ,

עַד הֱיוֹת הֶחָלָל שִׁיר אֶחָד

וְשָׁמַעְתְּ תְּפִלַּת אֲבָנִים

מִשְׁתַּלַּחַת כְּלַחַן־סוּפוֹת.

*

וְלָעֶרֶב יָצָאתִי, אָחוֹת,

וְהָעֶרֶב רֵיקָן,

וְלַלַּיְלָה יָצָאתִי, אָחוֹת,

וְהַלַּיְלָה שַׁכּוּל.

כִּי תֶּחְמַר עָגְמָתֵךְ, בַּת־אִמִּי,

לֹא אֲנִי מִלִּבֵּךְ אֶגְמָעֶנָּה,

כִּי לֹא יַיִן מִגַּת הָעָגְמָה,

כִּי לֹא יַיִן מִגַּת.

וְעַד בֹּקֶר צִפִּיתִי, אָחוֹת,

כִּי יָעוּף מִנִּי שֹׁבֶךְ מַבָּט,

וְעַד בֹּקֶר צִפִּיתִי, אָחוֹת,

וָאֶשְׁמַע פְּסִיעָתֵךְ הָרַכָּה,

וְהִנֵּה נִפְרְשׂוּ הַחַיִּים

כְּמִשְׁטָח שֶׁל צְלִילֵי־עוּגָבִים,

עֲלֵיהֶם תַּעַבְרִי, שׁוֹקֵטָה

עֲטוּפָה בְּצַמְרֵךְ הָאָדֹם,

וְהַקֶּרַח אֲשֶׁר בְּעִירִי

יְחַיֵּך כְּפָדוּי.

וּבְעָבְרֵךְ חוּצוֹתֶיהָ, אָחוֹת,

תִִּמָּלֵא הִיא כְּנָפַיִם זַכּוֹת,

וּבְעָבְרֵךְ חוּצוֹתֶיהָ, אָחוֹת,

יֶהֱמֶה שָׁם הַטַּף

כְּתִזְמֹרֶת שְׁכֵחוּהָ בָּרוּחַ

וְכוֹבְעֵי נְעָרִים יִרְהֲבוּ

כְּצִיצֵי הַשָּׂדוֹת בְּאִיָּר,

וּבִפְרֹחַ הַלַּיְלָה, אָחוֹת,

וַעֲלוֹת יְרֵחוֹ הַבָּשֵׁל

גַּם חֶדְוַת פְּשׁוּטֵי־יוֹם

אֶל שְׁמָשׁוֹת תַּעֲלֶה

וַתִּרְאִי אֶת בָּתֵינוּ מְלֵאִים

זֶמֶר צַח חֲתָנִים וְכַלּוֹת.

וְעַתָּה לִי בְּשׂוֹרָה, בַּת־אִמִּי,

זוֹ בְּשׂוֹרָה מִיָּמִים רִאשׁוֹנִים,

מִיָּמִים, שֶׁאָדָם הִתְפַּלֵּא

אֶל מַרְאֵהוּ בַּמַּיִם

וַיִּצְחַק,

מִיָּמִים, שֶׁאָדָם הִתְפַּלֵּא

אֶל צִפּוֹר בַּגְּבָהִים

וַיִּקְרָא,

מִיָּמִים, שֶׁאָדָם הִתְפַּלֵּא

אֶל לִבּוֹ

וַיֹּאהַב,

וּמֵאָז לֹא חָדַל עוֹד מִלֶּכֶת

וּתְמֹהַּ,

כְּנִשָּׂא עַל כַּנְפֵי־אֱמוּנַת יְלָדִים:

כְּנִשָּׂא עַל אֱמֶת רִאשׁוֹנָה

(שֶׁהוּא חַי!)

עַד אֲשֶׁר יִתַּצַּב מוּל עַרְבּוֹ,

וְשָׁעוּן אֱלֵי סֶלַע־עֲנָק

הוּא יַבִּיט בַּכּוֹכָב הַגָּדוֹל

וַיִּרְאֶה בּוֹ גּוּפוֹ הַמּוּאָר –

זֶה הַפֶּלֶא עַצְמוֹ

שֶׁרָאָהוּ

רַבּוֹת

בַּדֶּרֶךְ…