רקע
דונש הלוי בן לברט
דלה שובב
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד הרב קוק; תש"ז

1

דְּלֵה שׁוֹבָב מִתּוֹךְ פָּחַת2

וְלֹא יָמוּת לַשָּׁחַת


נְתֹץ עַלְוָן וּמָנָחַת3

שְׁפוֹ הַשְׁפֵּל וּבְנֵי נָחַת


רְאֵה כִּי צַר לְבֵן נֶעְצָר4

וְיֶשַׁע עֹז תְּנָה מִבְצָר


שְׁמַע קוֹלִי מִן הַמֵּצַר

הָבָה לָנוּ עֶזְרָה מִצָּר


וּמְרוֹם הַר וְהַלְּבָנוֹן5

חַדֵּשׁ חִישׁ הֲרֹס פִּינֹן


כְּבוֹדְךָ חוּס וְהָכֵן גָּנוֹן

יֵשַׁע הָבֵא שְׁלַח יִנּוֹן6


צְבִי שָׁלֵם וְהָאְדָנִים7

עַמּוּד בֹּעַז וְסַהְרוֹנִים


דְּבִיר הָקֵם וּפַעְמוֹנִים8

מְנַחֵם שְׁלַח לַבָּנִים


דְּעָה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ

וְהִיא כֶתֶר לְרֹאשֶׁךָ


נְצֹר מִצְוַת קְדוֹשֶׁךָ

שְׁמֹר שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ




  1. דלה שובב

    בכתב יד של מחזור ויטרי במוזיאום הבריטי, קטלוג, 655, עמ‘ 673. ואינו בכתב יד אוקספורד. עי’ קטלוג 1100, עמ' 308.

    נדפס במחזור ויטרי, עמ‘ 178. נזכר בצונץ, Literaturgeschichte, עמ’ 681.

    זמירות לשבת.

    המשקל הוא המרנין. עיין ילין, עמ‘ קצ, מס’ 29. על הסטיות במשקל עיין להלן.

    חרוזה מיוחדת לכל שני בתים וכך בשיר “דרור יקרא”. השיר לא נדפס ברווחים כראוי אחרי הבתים 2; 4; 6; 8.

    השיר מיוחס לדונש על פי האקרוסטיכון, הנמצא כאן פעם אחת בשני הבתים הראשונים ופעם אחת בשני הבתים האחרונים. צונץ ודוידזון מיחסים אותו לדונש בן לבראט ואינם מנמקים את דעתם. הנימוקים שיש להביא לבעלות דונש הם: א) במחזור ויטרי רשום ממעל לו: “דונש בן לברט” (לפי ווילנסקי, מזרח ומערב, ד, עמ' 132, רשם זאת המו"ל, אולם מנין לו זאת?). ב) הכינויים לנוצרים

    נמצאים בשיר יהודי בן ששת, תלמיד דונש, 15, בית 146 (בית זה נדפס גם בקובץ שירי דונש על ידי כהנא, עמ' 14), וכידוע הושפע מאוד תלמיד זה משירת רבו וקשה לראות בזה השפעת יהודי בן ששת על משורר מאוחר. ג) הסטיות במשקל: אות נחה בסוף המלה כשוא נע: ימותְ (1); והלבנוןְ (5); גנוןְ (6); שלחְ (8); שבתְ (10). — תנועה כשוא נע: מִתוךְ (1) וּבְנֵי (2); מִן (4) הָבה (4); עֶזְרה (4); עַמוד (7). — שוא נח כתנועה: ומְרום (5).

    1. סוגר, ישעיה נא, יד.

    3. סוגר, ירמיה ו, כז.

    4. דלת, תהלים כז, ז; קיח, ה. — סוגר, ס, יג. ואולי צ"ל: הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר ובלשון פסוק לא הקפיד על המשקל.

    7. וסהרונים. אברמסון מפרש: כותרות העמודים (מלכים א ז, ועי' רד"ק).

    9. משלי כד, יד. — והיא במחזור ויטרי: ויהי נגד המשקל.

    10. סוגר, שמ‘ טז, כג — דלת, במחזור ויטרי: “נטור מצוה לדורשיך” ופירושה: לה’ הדורש טובתך. — קדשך. בֶר ב“דרור יקרא” תיקן לְקָדְשֶׁךָ כדי להתאים למשקל.

    11. סוגר, עיין דעה לבי, בית 40.

    יש שצירפו את שני הבתים האחרונים לסוף דרור יקרא ואין להכריע באיזה שיר הם מקוריים, אף כי אני נוטה לראותם כחלק מ“דלה שובב”. כך גם י‘ מרקוס, מזרח ומערב, ד, עמ’ 3, הערה 2.  ↩

  2. שובב =ישראל, על פי יר' ג, יד.  ↩

  3. השמות הפרטיים בני עשו = הנוצרים. עין בר' לו, כג, יג. השווה בית 5–6 דרור יקרא ואדום עקר.  ↩

  4. בן נעצר = היושב במאסר על פי יר‘ לט טו המתפלל לה’. ועין ריב"ג המפרש כך שמואל־א כא ח.  ↩

  5. ומרום הר = הר המוריה. פינון – מבני עשו. עיין בר' לו, מא.  ↩

  6. ינון = המשיח. תהלים עב, יז. ועיין סנהדרין צח, ב.  ↩

  7. צבי = ארץ הקדש. שלם = ירושלים בר‘ יד, יח. והאדנים = המשכן = בבית המקדש. שמ’ כו, יט. עמוד בעז = בבית המקדש, מלכים־א ז, ב. סהרונים = עטרות חתנים. על־פי ירושלמי סוטה, פרק ט, הלכה טו.  ↩

  8. דביר = בית המקדש. פעמונים = הכהן הגדול, שמ' כח, לג. מנחם = משיח. עיין סנהדרין צח, ב.  ↩

המלצות קוראים
תגיות