רקע
דונש בן לברט
אדום עקר
דונש בן לברט
תרגום: נחמיה אלוני (מערבית)

1

אֱדוֹם עַקֵּר אֲשֶׁר עָקַר

עֲדֵי אוֹבֵד נְטַע כַנָּה2


וְגַם הַקְדֵּר פְּנֵי קֵדָר

אֲשֶׁר אוֹתִי מְאֹד עִנָּה


וְתַצְמִיחַ צִדְקֵנוּ

וְיִשְׁעֵנוּ כְמוֹ גַנָּה


וְתִבְנֶה עִיר מְשׂוֹשֵׂנוּ

וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה3


וְאֶבֶן מָאֲסוּ בוֹנִים

תְּשִׂימֶנָּה לְרֹאשׁ פִּנָּה


וּפְדוּיֵי יְהֹוָה יְשׁוּבוּן

וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה





  1. אדום עקר

    בכתב יד במחזור ויטרי אוקספורד 1100, עמ‘ 308; במוזיאום הבריטי, מס’ 1056 לפי תחכמוני, קאמינקא, עמ' 476.

    נדפס במחזור ויטרי, עמ‘ 178. צונץ, Literaturgeschichte, עמ’ 681, מונה כשירים נפרדים אדום ותצמיח ולא מנה אבן מאסו, כי חשב כנראה, בית זה כפסוק מן המקרא. עיין על טעותו ד‘, כרך ד, מקורות נוספים. לפי ד’, כרך א, נדפס גם ב“הבדלה”, ולא מצאתי (אולי ספר אחר מזה שהיה בידי). לפי הנ“ל זהו חלק בלתי נפרד מן השיר הקודם ”דרור יקרא" ואולם אין החריזה שווה (עיין להלן).

    השיר מיוחד לדונש על פי: א) מחזור ויטרי, שצירפו ל“דרור יקרא”. ב) השימוש בנְטַע כנה על פי נְעַל רגלי, עיין קטעים “עדי נעל רגלי”. ג) הסטיה מן המשקל בשימוש נפעלים במקום מפועלים: צדקנו (3); אבן מָ (5 — עי' הערות). לפי ד' הוא לדונש בן לבראט, אולם יעקב רייפמן התנגד לדעה זו (הכרמל, א, 245) מבלי להביא ראיות לדבריו ומבלי לקבוע מי היה דונש המאוחר.

    במחזור ויטרי הוא חלק מ“דרור יקרא”, אולם יש לחשוב, כי זהו שיר בפני עצמו, מאחר שבו חרוז אחיד בכל הבתים וב“דרור יקרא” חרוז מיוחד לכל שני בתים.

    המשקל הוא המרנין. עיין ילין, עמ‘ קצ, מס’ 29. על הסטיות עיין בעלות השיר.

    החרוז שווה בכל סופי הבתים ואין צורך ברווחים אחרי כל שני בתים.  ↩

    1. השווה בית 5 ב“דרור יקרא” ובית 2 ב“דלה שובב”. — עקר, קאמינקא, תחכמוני, עמ' 476: “עקור”. — נְטַע, על פי ישעיה ה, ז.

    2. סוגר, שמואל ב יג, כב.

    3. ישעיה סא, יא.

    4. דלת, ירמיה מט, כה.

    5. תהלים קיח, כא. — וְאֶבֶן מאסו, ד': אבן מאסו.

    6. ישעיה לה, י פסוק מן המקרא כלשונו ובלתי מותאם למשקל השיר. בית זה נמצא גם בשיר המסופק “איך נוי שודד”, 50–51.

  2. כנה = ישראל, על פי תהלים פ, טז.  ↩

  3. ערים בנחלת יהודה. יהושע טו, לא.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37198 יצירות מאת 1909 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!