הָיָה הַחֹרֶף מְמֻשָּׁךְ.
הַחַלּוֹנוֹת פָּרְחוּ בַּקֶּרַח.
אֲנִי חִכִּיתִי לָאִשָּׁה
אֲשֶׁר אָבְדָה בַּדֶּרֶךְ.
עוֹדִי זוֹכֵר אֶת הַמַּבָּט
אֲשֶׁר נָתַן וְלֹא הִבְטִיחַ,
וְהִיא נָשְׂאָה אוֹתוֹ, בִּלְבַד
שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אֲשֶׁר הֵבִיאָה.
הָיָה הַחֹרֶף מְמֻשָּׁךְ.
הַחַלּוֹנוֹת פָּרְחוּ בַּקֶּרַח
וְלוּא יָדַעְתִּי כִּי תִּשְׂמַח
הָיִיתִי מְצַפֶּה בְּלִי הֶרֶף…