לדֹב אסא

א    🔗

צוֹעֵד אָדָם וְחִיּוּכוֹ זוֹרֵח

כְּאִלּוּ הוּא אוֹרֵחַ שֶׁל עַצְמוֹ.

בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶת כָּל הַגַּיְא לוֹקֵחַ

וּמַגִּישׁוֹ כְּזֵר כְּלַפֵּי חָטְמוֹ.

לִבּוֹ עַכְשָׁו רוֹעֵד כְּעֵשֶׂב לַיִל.

בָּעַיִן הַפְּקוּחָה עָלָיו הַטַּל רוֹדֵם.

חֲלֵב-שַׁחֲרִית נִגָּר עַל הַשְּׂפָתַיִם,

שִׂפְתֵי-תִּינוֹק הַלָּן עַל שַׁד הָאֵם.

הַגִּידוּ לִי, מַדּוּעַ מְלֻכְסֶנֶת

נִרְאֵית לִי פְּסִיעָתוֹ שֶׁל הָאָדָם?

הַאִם נָפְלָה שִׁמְשׁוֹ אֶל תּוֹךְ הַטֶּנֶא

וְהִיא מִכָּל הַפְּרִי כְּבֵדָה?

ב    🔗

בְּשִׁבְעַת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת רְתוּמָה עֶגְלַת חָצִיר.

הָאֲוִיר הוּא רַךְ מִמֶּשִׁי וְחַמָּה-חַמָּה הַתְּכֵלֶת.

הַשְּׁתִיקָה הִיא מְרֻשֶּׁלֶת

וְהַשֶּׁקֶט כֹּה עָשִׁיר

וְעָלָיו כְּעַל שָׁטִיחַ דְּמוּת בּוֹעֶרֶת מִתְפַּתֶּלֶת.

כְּבָר רָתְחוּ יֵינוֹת הַקַּיִץ.

אֵין בַּכֶּרֶם עֲנָבִים.

הָעֶגְלוֹן עָמוּם עֲדַיִן

וְהַדֶּרֶךְ מְזַמְזֶמֶת

אֵיזֶה זֶמֶר מְבַדֵּחַ, אֵיזֶה זֶמֶר שֶׁהֵבִיא

צֶמֶד הַסּוּסִים אֵלֵינוּ מִתֵּבֵל אַחַת מֻגְזֶמֶת.

הָעֶגְלוֹן אוּלַי שִׁכּוֹר הוּא

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא זָקוּף.

בְּעֵינָיו שׁוֹקַעַת גֹּרֶן,

הוּא פּוֹעֵר מוּלֵנוּ לֹעַ,

הוּא מוּכָן מִיָּד לִבְלֹעַ

הַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר עָמְקוּ,

הַשָּׂדוֹת שֶׁהֶעֱמִיסוּ עַל גַּבָּם הַרְבֵּה נִיחוֹחַ.

וְהַכְּפָר כְּעַל מַחְצֶלֶת מִתְפַּרְקֵד וּמַאֲזִין:

רוּחַ-פֶּלֶד מְצַלְצֶלֶת

וּבְלוֹרִית-בָּר מִתְנַפְנֶפֶת,

בְּהֶמְיָה עוֹנָה הָרֶפֶת

וְרָאשֵׁי-בָּקָר רוֹמְזִים,

וְהַכְּפָר כֻּלּוֹ מֵנִיעַ אֶת בָּתָּיו כְּנִיד מִצְנֶפֶת.

וּבָאֹפֶק הַמָּתוּחַ

מֶרְחַקֵּי קַרְטוֹן רוֹבְצִים.

הָעוֹלָם הוּא צַעֲצוּעַ

שֶׁנִּבְנָה בְּלִי סִיד וָמֶלֶט.

הָאָדָם צוֹעֵד כְּיֶלֶד,

הוּא אֶת לְבָבוֹ הוֹצִיא

וְהִדֵּק אוֹתוֹ כְּפֶרַח בַּכֻּתֹּנֶת הַמַּכְחֶלֶת.

ג    🔗

שְׁנֵי סוּסִים רְתוּמִים שֶׁמָּשְׁכוּ אֶת הַשֶּׁקֶט

בְּרַגְלַיִם שְׁחֹרוֹת אֶת הַשַּׁחַר דַּרְסוּ,

וּשְׁנֵיהֶם לֹא רָאוּ זֵעָתָם הַמֻּדְלֶקֶת,

כִּי הָיָה כָּל אֶחָד לְנַפְשׁוֹ רַק מָסוּר.

הֵם נָסְעוּ אֶל הַכְּפָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן

וְחָמְסוּ בְּאַפָּם כָּל נִיחוֹחַ דָּשֵׁן,

וְהַיּוֹם שֶׁנָּסַךְ עַל כָּל פֶּרַח קְצָת יַיִן

לֹא הִצְלִיף עַל גַּבָּם, לֹא נָזַף בָּם קָשֶׁה.

הָעֶגְלוֹן הַיָּשֵׁן שֶׁגּוּפוֹ הִתְפַּכֵּחַ,

הִסְתַּמְרֵר וְנָשַׁם חֲלוֹמוֹת יְרֻקִּים.

לוּא נֵעוֹר, כִּי עַתָּה שׁוּב הָיָה מִשְׁתַּכֵּחַ

מִזִּלּוּף-הָרֵיחוֹת בִּדְשָׁאִים עֲמֻקִּים.

כָּךְ מַתְחִיל כָּל יוֹמְיוֹם –

הוּא שִׁכּוֹר וּבוֹטֵחַ,

וְלִבּוֹ מְפָעֵם כִּפְסִיעַת הַסּוּסִים,

אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם

הָעֶגְלוֹן מִתְנוֹעֵעַ

לְשַׁפְשֵׁף בַּשַּׁרְווּל הַכָּחֹל שְׁנֵי רִיסִים.

הַמַּבָּט עוֹד פּוֹזֵל כְּיָתֵד מְעֻקֶּמֶת,

וּבַפֶּה הַשָּׁבוּר הַסְּפֵקוֹת דּוֹהֲרִים.

מִי חָרַשׁ עַל מִצְחוֹ וְהִתְלִים אֶת הַקֶּמֶט,

מִי לָחַשׁ עַל אָזְנוֹ:

“הַסּוּפָה בֶּהָרִים”?!

הִיא תֵּרֵד אֶל הַגַּיְא עֲטוּפָה בְּשַׁלֶּכֶת

וּבְרַגְלַיִם פְּצוּעוֹת יְבוּלְךָ תְּכַלֶּה.

הִזָּהֵר, הָעֶגְלוֹן!

הִיא אוֹרֶבֶת אֵלֶיךָ!

עַל סוּסֶיךָ הַצְלֵף, עַל סוּסֶיךָ הַצְלֵף!

ד    🔗

כְּגַג-אָסָם מֻצָּת רָקִיעַ מִתְלַקֵּחַ

וְשֶׁקֶט מַאְדִּים עָלֵינוּ מְאַיֵּם.

נוֹטֵף זָהָב סְתָוִי, וּבוֹ הַכְּבִישׁ שׁוֹקֵעַ.

הָיָה שָׁם כְּפָר לָבָן, הַאִם הוּא שׁוּב יִהְיֶה?

רְאִי-הַגַּיְא הוֹרִיק. בָּבוּאוֹתָיו הֶחֱוִירוּ.

כֻּתָּנְתְּךָ, אָדָם, הִכְחִילָה עוֹד יוֹתֵר.

הַאִם נָכוֹן, אָדָם, כִּי גּוֹרָלְךָ בָּהִיר הוּא,

הֵן רַק לְאוֹר הַנֵּר בַּחֶדֶר הוּא קוֹדֵר?

הַרְחֵק הִצְלִיף בָּרָק, וְכָאן הַשּׁוֹט הֵרִיעַ.

עַל עַכּוּזֵי סוּסָיו שׁוֹפֵךְ עֶגְלוֹן רֻגְזוֹ.

לְנֶחָמָה הוּא לוֹ הַכַּעַס הַמַּרְגִּיעַ,

כִּי הוּא נִפְחַד מְאֹד מִפֶּרֶא-הֶחָזוֹן.

הַכְּפָר עוֹדוֹ רָחוֹק, הוּא מְעֻלָּף בְּאֹדֶם,

בְּקֶצֶף הָעֶגְלוֹן רוֹטֵן: מַהֵר, מַהֵר!

כִּי הוּא יִהְיֶה עָצוּב, יוֹתֵר עָצוּב מִקֹּדֶם,

אִם בְּדַרְכּוֹ לַכְּפָר בְּלִי עֶצֶב יִשָּׁאֵר.

וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֵיךְ כָּל צֶמַח מִתְיַפֵּחַ,

וְאֵם אַחַת גְּדוֹלָה שׁוֹאֶגֶת: אַלְלַי!

כַּעֲנָפִים קְטוּעִים מְפַרְפְּרוֹת יָדֶיהָ:

בָּנַי חַפִּים מֵחֵטְא, הַצִּילוּ אֶת בָּנַי!

אַךְ רַעַם לָהּ עוֹנֶה בִּרְכַּת-שָׁלוֹם לוֹעֶגֶת:

בְּיַעַר הַסּוֹדוֹת אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה.

אָדָם וְסוּס וָעֵץ יַשְׁקוּ בְּדָם כָּל רֶגֶב,

כָּל רֶגֶב מַר עָמוּס בְּתַאֲוָה שְׁחֹרָה.

לְרֶגַע אָז נִדְמֶה כִי נִתְאַלֵּם הַסַּעַר.

זֵעָה הִתְנוֹצְצָה עַל כָּל עָלֶה יָרֹק.

הַשֶּׁקֶט הִתְגַּנֵּב וְהִשְׁתַּחֲוָה לַיַּעַר.

הַבְּכִי עַכְשָׁו רָחוֹק. הַבְּכִי אוּלַי הוּא צְחוֹק.

בְּתוֹךְ רְאִי הַגַּיְא הִסְמִיקוּ הַשָּׁמַיִם

וְשֶׁמֶשׁ עֲרוּפָה הִתְבּוֹסְסָה בְּדָם,

וְאֶל הַכְּפָר הַהוּא שׁוּב עָפוּ הָעֵינַיִם

שֶׁל הַסּוּסִים וְהָאָדָם.

כְּגַג-אָסָם מֻצָּת חִשֵּׁב לִפֹּל רָקִיעַ,

הַפַּחַד פֹּה הִבְרִיק לָטוּשׁ כְּמוֹ סַכִּין.

רַק פֶּרַח רַךְ אֶחָד

סָגַר אֶת הַגָּבִיעַ,

הִרְכִּין מִצְחוֹ הַצַּח

וְלַבָּאוֹת הִמְתִּין.