לוגו
בלדה בלקנית
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

קַדְמוֹנִים מִנִּי דָּם יַעֲרוֹת הַבַּלְקָן

וְאִוְשַׁת אִילָנָיו קַדְמוֹנִית מִנִּי זֶמֶר –

שָׁם זָרְחָה יַלְדוּתִי –

שְׁאָגָה וּפוֹאֶמָה –

כְּיָרֵחַ שִׁכּוֹר שֶׁפָּרַץ מֵעָנָן.


בַּחֲצִיר הַדּוֹרוֹת שֶׁקָּמְלָה עֶדְנָתָם

אַךְ נוֹתַר בּוֹ הַבֹּשֶׂם הַדַּק שֶׁל הַתְּמוֹל,

וְיָכֹל הָאָדָם עוֹד לִשְׁאֹף נֵרְדְּ נִרְדָּם

מִגְּבִיעֵי הַפְּרָחִים שֶׁשָּׁתוּ אֶת בָּקְרָם הַכָּחֹל –

בַּחֲצִיר הַדּוֹרוֹת הַדָּשֵׁן וְהַמַּר

הַלוֹפֵת אֶת גִּזְעֵי הָעֵצִים בַּדְּמָמָה,

הַמַּחֲנִיק בְּרֵיחוֹת אֶת קִיּוּם הַנֵּכָר,

הַכּוֹפֵת אֶת בְּשָׂרְךָ אֶל כָּל גּוּשׁ אֲדָמָה –

שָׁם –

נוֹלְדָה יַלְדוּתִי.

לֹא יָדַעְתִּי אֲנִי מִי הֵבִיא חֲלָבִי,

מִי רָקַם סִפּוּרָיו עַל גִּבּוֹר וְנוֹקֵם,

אִם הַיַּעַר אָבִי, אוֹ הָהָר הוּא אָבִי,

אִם הָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁחִבְּקַתְנִי הִיא אֵם.


כְּאָדָם שֶׁהוֹפִיעַ מִקְצֵה אֹפֶק אָפֹר,

וְאָבַד לְבָבוֹ, וְהַדֹּפֶק נָדַם –

כֵּן הוֹפַעְתִּי אֲנִי בְּעֵינַי הַגְּדוֹלוֹת

וּטְלוּלוֹת מִנִּי דֶּמַע –

לְמַזֵּג אֶת שִׁירַי בִּשְׁרֵקַת הַגַּרְדֹּם

וְלִיצֹק מִדָּמִי

שְׁאָגָה וּפוֹאֶמָה.


בֵּין שִׁנֵּי הֶהָרִים הַתְּקוּעוֹת בַּשָּׁמַיִם

זָב חֲלֵב הַיָּמִים הַמָּתוֹק

אֶל לֹעוֹ הַיָּרֹק שֶׁל הַיַּעַר.

שָׁרָשָׁיו נִלְחָמִים בָּאָבִיב וּבַמַּיִם.

עַל לִבּוֹ הֶעָנֵף נָח הַקַּיִץ מִדַּהַר.

וְרַק לַצַּמֶּרֶת, – רֹאשָׁהּ עוֹד לוֹהֵט –

רְסִיסִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל שֶׁלֶג יוֹקֵד.


קַדְמוֹנִים מִנִּי דָּם יַעֲרוֹת הַבַּלְקָן

וְהַטַּל בָּאִילָן קַדְמוֹנִי מִנִּי דֶּמַע –

שָׁם זָרְחָה יַלְדוּתִי בֶּעָנָן

וּגְשָׁמָיו הָעַזִּים רִנְּנוּ

בַּתְּרוּעָה הַשְּׁקֵטָה וּבְחַיָּיו שֶׁל הַזֶּמֶר.


כִּי יִרְצֶה הַגּוֹרָל לְהַתֵּל בְּסוּמָא,

וּפָקַח אֶת עֵינָיו בְּעָבְיוֹ שֶׁל הַיַּעַר.

זֶה יְהִי בְּאַחַד הַלֵּילוֹת עֵת הַסַּהַר

רוֹחֵץ בָּאֲגַם הַיָּרֹק שֶׁל הַצַּעַר

וְגֵווֹ הַכָּפוּף מִתְחַלְחֵל בַּדְּמָמָה.


רוּחַ אָז תְּעַלְעֵל מְגִלָּה נִשְׁכָּחָה,

אַגָּדָה כֶּאֱמֶת וֶאֱמֶת הַכּוֹזֶבֶת:

סַמּוֹדִיבוֹת1 שָׁלֹש הִתְרַפְּקוּ עַל הָאֶבֶן,

בְּשִׂיחָן הַכָּמוּס בְּהִירָה הָעַצֶּבֶת.

שָׁם הִקְשִׁיב הַסּוּמָא בְּעֵינוֹ הַפְּקוּחָה:


  • "בְּרִדְתִּי אֶל הַכְּפָר, – כֹּה אָמְרָה הָאַחַת,

הִתְחַיְּכוּ מַגָּלִים מֻצָּתִים מִנִּי שֶׁמֶשׁ,

יְדֵיהֶן שֶׁל קוֹצְרוֹת זִמְזְמוּ כְּזַמְזֵם אֵשׁ,

אֲלֻמּוֹת הִתְיַפְּחוּ וְדִבְשֵׁנוּ לָהַט.


יֻגְדְּשׁוּ אֲסָמִים וְחַיַּת הָרָעָב

תִּתְכַּוֵּץ וְתִשְׁקֹט הֲלוּמָה מִנִּי שֹבַע,

מִן הַנִּיר הַנִּרְדָּם יִגָּרֵר רַק הַשֹּׁבֶל

שֶׁל כַּלַּת הַדָּגָן וְיוֹנִים מִן הַשֹּׁבֶךְ

יִתְפָּרְצוּ לְנַקֵּר גַּרְגְּרֵי הַזָּהָב.


רַק אַחַת בֵּין כֻּלָּן שֶׁאָחֲזוּ בְּמַגָּל

הוּגַף צֹהַר לִבָּהּ וְיָדָהּ לֹא הִרְנִינָה.

אֶת הַגִּיל שֶׁקָּצְרָה בְּחֻבָּהּ לֹא הִצְפִּינָה,

הִיא יָדְעָה כִּי סְטְרָכִיל לֹא יֹאמַר לָהּ: גִּירְגִינָה,

סַמּוֹדִיבָה שֶׁלִּי, כּוֹכָבִי הַמֻּשְׁפָּל.


וּסְטְרָכִיל לֹא יִפְתֹּר אֶת חִידַת מִשְׁעוֹלָיו,

נִשְׂתָּרְגוּ הַצְּלִָלִים וּכְפָתוּהוּ לָנֶצַח,

חֲבֵרָיו נִרְצְחוּ וּפְגָרִים רַק הֵנֵצוּ

וְהַיַּעַר הִדְמִיעַ עָלִים עַל כָּל פֶּצַע,

אַךְ נַחֵם לֹא נִחֵם בְּטוּבוֹ אֵם וָאָב.


לֹא נוֹעַזְתִּי אֲנִי, אַחְיוֹתַי הַיְקָרוֹת,

לְבַשְּׂרֶנָּה אֱמֶת שֶׁכָּבְדָה מֵעוֹפֶרֶת,

אֵיךְ יָכֹלְתִּי לֵאמֹר: נְחָשִׁים כִּבְמַחְתֶּרֶת

מִסְתַּתְּרִים בַּלֵּילוֹת בְּעֵינָיו הַקּוֹדְרוֹת".


וַתִּדֹּם בַּת הַיַּעַר כְּמֵיתָר שֶׁנִּתַּק.

הַיָּרֵח הֶחְוִיר כְּצַדִּיק שֶׁהִרְשִׁיעַ,

הַסּוּמָא שֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו, לֹא הִרְתִּיעַ

כְּמוֹ יֶלֶד נִפְחָד שֶׁשָּׁמַט הַגָּבִיעַ,

אַךְ הִשְׁמִיעָה שְׁנִיָּה הַסִּפּוּר שֶׁנִּפְסַק:


"זוֹ הָיְתָה הַשָּׁעָה שֶׁצָּבַע מַעֲרָב

בְּדָמוֹ הַכָּחֹל וְרָקַם בְּחוּט אֹדֶם.

בְּשָׁעוֹת אֲחֵרוֹת, לִי נִדְמָה, עֶצֶב עוֹד אֵין,

כִּי בִּשְׁקֹעַ חַמָּה אֵין דָּבָר חַי כְּקֹדֶם

וְהַכְּתָב שֶׁבַּמֵּצַח נִרְאֶה לֹא כִּכְתָב: –


הוּא שָׂדֶה שֶׁחָרְשׁוּ בּוֹ סוּסֵי הַיָּגוֹן,

צֶמֶד גֵּא וְשָׁחֹר שֶׁעִוְּרָם שׁוֹט הָרַעַם,

בַּתְּלָמִים הַשְּׁסוּעִים מִתְגַּלִּים רִגְבֵי זַעַם

הַסּוֹפְגִים טַל מַמְאִיר וּמַמְרִיר אֶת הַטַּעַם,

זֶה מִצְחָהּ שֶׁל הָאֵם שֶׁהֵרִיחָה אָסוֹן.


וַתֹּאמַר: זֶה לוֹ שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁכִּזְאֵב הוּא נִרְדָּף

וְכִתֵּת עַצְמוֹתָיו בְּנִי סְטְרָכִיל הַוּוֹיְווֹדָה, 2

וְשַׁלֶּכֶת שְׁבִיעִת מַרְעִיפָה עַל גֵּווֹ דָּם.

זֶה לוֹ שֶׁבַע שָׁנִים הוּא שׁוֹאֵג: הֵי, נִמְרֹדָה,

הַשֻּׂלְטָן יִכָּנַע, אֶגְרוֹפֵנוּ הוּנַף!


אֶגְרוֹפֵנוּ הוּרַם כְּפַטִּישׁ מָאֳדָם

מוּל הַיּוֹם הַנִּשְׂרָף עַל סַדָּנֵי הַשָּׁמַיִם.

נַהֲלֹם:

אֶרֶץ זוֹ עֲנוּדַת הָרֵחַיִם

תִּזְדַּוֵּעַ פִּתְאֹם כְּאִשָּׁה בְּלֶב־לַיִל

וְתַבְהִיל אֶת הַדְּרוֹר שֶׁכַּנֶּשֶׁר נִרְדַּם!


זֶה לִי שֶׁבַע שָׁנִים לֹא שָׁפַכְתִּי שִׂיחִי,

וּסְטְרָכִיל לֹא גָּמַע מִיָּדִי מְלֹא קֻבַּעַת,

וּשְׁנָתִי נָדְדָה וַחֲלוֹם לֹא אֵדַע עַד

צְעָדָיו יִשָּׁמְעוּ עַל סִפִּי

וְהַשַּׁעַט

שֶׁל סוּסִים בֶּחָצֵר וְקוֹלוֹ: אֵם, פִּתְחִי!


כְּלוּם יָכֹלְתִּי לָאֵם שִׁכְלוֹנָהּ לְהַגְדִּיל

וּלְבַשֵּׂר לָהּ אֱמֶת שֶׁכָּבְדָה מֵעוֹפֶרֶת?

כְּלוּם יָכֹלְתִּי לֵאמֹר: נְחָשִׁים כִּבְמַחְתֶּרֶת

מִסְתַּתְּרִים בַּלֵּילוֹת בְּעֵינָיו שֶׁל סְטְרָכִיל".


וַתִּדֹּם בַּת הַיַּעַר כְּמֵיתָר שֶׁנִּתַּק,

הַיָּרֵח הֶחְוִיר וְהִדְמִיעַ אוֹר כֶּסֶף,

הַסּוּמָא שֶׁנִּפְקַח שָׁם לָעַס עִשְּׂבֵי קֶסֶם,

לוֹ נִדְמָה כִּי עוֹד חַי הוּא וְרַק עַל פִּי נֵס עֵר,

אַךְ הִפְטִירָה שְׁלִישִׁית הַסִּפּוּר שֶׁנִּפְסַק:


"שָׁם, לְיַד הַדּוּכָן, בִּמְזִיגָה וּלְגִימָה,

מִתְחֶָרֶזֶת שִׂיחָה עֲגוּמָה וְיוֹקֶדֶת:

"מַה קְּצִירֵנוּ כַּבִּיר! הַחֶדְוָה נֶעֱקֶדֶת!

מַה חֶלְקֵנוּ דָּשֵׁן! מַה כְּחוּשִׁים פְּנֵי מוֹלֶדֶת!

וּסְטְרָכִיל? הֲרֻתַּק בְּכַבְלֵי תַּרְדֵּמָה?


  • יִטְרְפֶנּוּ זְאֵב! כִּי שִׁלְדּוֹ יְכֻרְסַם!

כְּכַרְסֵם אֶת הַלֵּב שֶׁבַע שְׁנוֹת הַתּוֹחֶלֶת.

שָׁוְא צוֹפָה לַבַּלְקָן זוֹ עֵינִי הַפּוֹזֶלֶת!

יִקָּחֶנּוּ הַשֵֵּׁד! גַּם אִמּוֹ מְקַלֶּלֶת

אֶת הַיּוֹם בּוֹ הֵבִיאָה אוֹתוֹ לָעוֹלָם!


  • יְבֹרַךְ זֶה הַשַּׁד שֶׁמִּמֶּנּוּ יָנַק!

גֶּבֶר עַז כְּחַיָּה וְנָבוֹן כְּעֵין שֶׁמֶשׁ,

הוּא חָרַת עַל אַבְנֵי הַמָּחָר אוֹת וְשֵׁם אֵשׁ,

הוּא מָחַק כָּל אֶתְמוֹל נֶאֱלָח וְכָל אֶמֶשׁ

מִשְּׁבִילֵנוּ הַצַּר וְגָזַר: לֹא נִמַּק!


הֵן יָדוֹ שֶׁפָּרְשָׂה תְּכֵלֶת עֹז חֲדָשָׁה

עַל גַּבֵּי הַכְּפָרִים אֲכוּלֵי הַצַּלְמָוֶת,

הֵן דִּגְלוֹ הִתְנוֹפֵף כְּצַו נֵצַח וְצַו-עֵת

וְזָעַק זַעַק-דָּם: הַחֵרוּת אוֹ הַמָּוֶת!

וְרָקַע חֲרָבוֹת מִמַּתֶּכֶת קְדוֹשָׁה.


וְאֶחָד פֹּה הוֹסִיף: שָׁם, מֵאֵצֶל הַבְּאֵר,

בַּחֲצוֹת תִּתְגַּנֵּב דְּמוּת שְׁקוּפָה וְזוֹרַחַת,

דְּמוּת סְטְרָכִיל הַצְּמֵאָה, דְּמוּת סְטְרָכִיל הַגּוֹנַחַת,

וְתִתְעֶה עַד שֶׁכְוִי יְגַלֶּה לוֹט הַשַּׁחַר

וְאֶל אָן תֵּעָלֵם לֹא יַגִּיד גַּם הוֹבֵר…


שׂוחֲחוּ הַיּוֹגְבִים וְהוֹסִיפוּ לִמְזֹג,

וּסְטְרָכִיל שָׁם הֵצִיץ מִכָּל עַיִן רוֹדֶמֶת,

וּסְטְרָכִיל הִשְׁתַּקֵּף בְּכָל נֵטֶף שֶׁל דֶּמַע,

בְּכָל נֵטֶף שֶׁל יַ"שׁ הוּא בָּעַר כְּחוֹתֵם אֶת

פְּסַק דִּינוֹ שֶׁל הָעָם בְּדָמוֹ הֶעָמֹק.


אֵיךְ יָכֹלְתִּי אֲנִי, אַחְיוֹתַי הַיְקָרוֹת,

הָאֱמֶת לְבַשֵּׂר כִּי כָּבְדָה מֵעוֹפֶרֶת,

אֵיךְ יָכֹלְתִּי לֵאמֹר: נְחָשִׁים כִּבְמַחְתֶּרֶת

מִסְתַּתְּרִים בַּלֵּילוֹת בְּעֵינָיו הַקּוֹדְרוֹת…"

*

וַתִּדֹּם בַּת הַיַּעַר – מֵיתָר שֶׁנִּתַּק,

הַיָּרֵח צָנַח כְּשָׁחוּט עַל הַמַּיִם.

הַסּוּמָא שֶׁנִּפְקַח שׁוּב עָצַם הָעֵינַיִם.

בִּרְסִיסֵי טַל וָרֹד שָׁם בָּכוּ הַשָּׁמַיִם,

הַגּוֹרָל הִסְתַּתֵּר בַּסְּבָכִים וְצָחַק.



  1. סַמּוֹדִיבָה – בַּת הַיַּעַר  ↩

  2. ווֹיְווֹדָה – רֹאשׁ פְּלֻגַּת מוֹרְדִים  ↩